שלום אביבי ושלום בן משה. צילום רות רזבור
שלום אביבי ושלום בן משה. צילום רות רזבור

"כשסיפרתי לאנשי המוזיאון שזה אבא שלי בתמונה, הם היו בהלם"

הכירו את שלום אביבי, שליח הג'וינט שעולי תימן הכירו רק את פרצופו מתמונה משנת 1949, וסיפורו נחשף לראשונה במקרה כשבנו ביקש לחגוג לו יום הולדת 90 במוזיאון

פורסם בתאריך: 22.6.18 13:44

כבר שנים שבכניסה למוזיאון בית מורשת יהדות תימן בראש העין ניצבת תמונה גדולה בה מצולמים עולים מתימן שעושים דרכם במטוס לישראל בשנת 1949 במהלך מבצע "כנפי נשרים". בין העולים עומד גבר צעיר, שליח של ארגון הג'וינט, שסייע להם להיחלץ מהמדינה לאחר פוגרום שבוצע ביהודים. לתמונה אמנם יש עניין רגשי רב בקרב יהודי תימן, אבל מעולם איש לא בדק מה עלה בגורל המצולמים. לאחרונה נפתרה לפחות אחת התעלומות, ממש במקרה, כשאר בנו של שליח הג'וינט המצולם בתמונה, שלום אביבי שמו, הגיע למוזיאון כדי לבדוק אם ניתן לערוך לאביו מסיבת יום הולדת 90 בעלת תוכן מיוחד.

"אחת מבנות הדודות שלי הייתה מורה בבית ספר שאני למדתי בו בשנות ה-60", משחזר הבן זיו. "יום אחד, היא קראה לי והראתה לי תמונה בספר מקראות הלימוד ואומרת לי שזה אבא שלי. לא הכרתי אז את התמונה אך אכן זה היה אבא שלי לפי המראה. כילד פחות התייחסתי לתמונה הזאת, אך מאז כולם יודעים על התמונה, ואני נתקלתי בה מידי פעם. קרה שבתקופה האחרונה הייתי מקבל אותה בווטצאפ מכל מיני אנשים".

שלום אביבי, נולד ב-1928 בישראל, כיום הוא תושב שכונת מחנה יהודה בפתח תקוה. הוריו עלו ארצה מתימן בשנות ה-20 של המאה הקודמת ובבית הוא למד את השפה התימנית. לאחר שירותו הצבאי הוא הועסק על ידי ארגון הג'וינט במטרה לעלות את יהודי תימן בדרכם ארצה ממחנות העולים.

"בחודשים האחרונים של שנת 1949, קראו לי מההסתדרות וביקשו ממני לי לבוא", מספר אביבי היום למלאבס. "הפגישה הייתה סודית. שאלו אותי אם שמעתי על הפוגרום ביהודי תימן, ואמרתי שמשפחתי מוצאה מתימן מהעיר עדן. שאלו אותי אם אני אהיה מוכן לטוס לשם ולסייע בחילוץ והטסת יהודי תימן לארץ. אמרתי שאני מוכן. אמרו לי שאני אהיה איש צוות אוויר וככה אכן יצאתי למשימה הזאת. כאשר הגעתי לעדן לקח אותי רכב למחנה גאולה שבו חיו יהודי תימן. במהלך התקופה הזאת, כל אחד חיכה ליום שיקראו לו ויעלו אותו למטוס. המראה הוא קשה כי הם הלכו ברגל שבועיים או שלוש עד שהגיעו למחנה שממנו הם עלו. בטיסה הראשונה הסתובבתי במטוס ודיברתי עם האנשים, ואחרי חצי שעה באוויר הם שאלו מתי המטוס ממריא ואמרתי להם שהוא כבר באוויר. כאשר הגענו לארץ הם הופנו לסוכנות היהודית והחל כל תהליך הרישום. כך ביצענו שורה של טיסות. באחד הטיסות, בהגיענו באזור באר שבע, המטוס הזדעזע בצורה רצינית. שאלתי את הטייס והוא אומר לי שהכל בסדר, ושכנראה פגענו בעוף גדול. לאחר מכן כאשר הגענו לשדה התעופה, עולה נציג שדה התעופה ואומר לי שמבקשים שלא נרד כי יש צלמים שרוצים לצלם את המטוס כי ירו על המטוס מרצועת עזה. רק אז הבנתי למה היה בום בטיסה. וככה לפני שירדנו מהמטוס צילמו את המטוס ואת התמונה המדוברת".

כשזיו הגיע למוזיאון כדי לספר להם את הסיפור, הם הופעתו במיוחד. "תכננו לעשות לאבא שלי יום הולדת 90 וחשבנו איפה לעשות לו אותה", הוא מספר. "בשלב מסוים מישהי מהחברים שלו הציעה שאולי נעשה זאת במרכז מורשת יהדות תימן. אמרתי שזו הזדמנות לשלב גם יום הולדת וגם תוכן, כי אבא רצה שהיום הולדת לא תהיה רגילה. הגעתי לבית המורשת לסקור את המקום וראיתי את התמונה שתלויה שם. ידעתי שהתמונה נמצאת שם, אך לא ידעתי כמה היא גדולה ומשמעותית. סיפרתי לצוות שם את הסיפור ואמרתי להם שאבא שלי היה בתימן בשליחות. כשסיפרתי לאנשי המוזיאון שזה אבא שלי בתמונה, הם היו בהלם. במוזיאון התלהבו מזה שיש דמות מאחורי התמונה והם הרימו טלפון לראש העיר, שאמר שהוא רוצה להעניק לאבא שלי ביום הולדתו תמונה עם הקדשה אישית. בן משה סיפר לי לאחר מכן שכאשר פתחו את התערוכה החדשה במוזיאון, בני גנץ אמר על התמונה הזאת שהיא מזכירה לו את מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה".

ספר קצת על אבא.
"אבא שלי נולד בארץ, הוא נולד בתל אביב. בגיל צעיר מאוד ההורים שלו נפרדו ואמא שלו הגיעה למחנה יהודה בפתח תקוה ומאז הוא קשור לעיר. במהלך שנותיו הוא שירת בהגנה כמו גם בגדוד 52 של גבעתי בשנת 1949 הוא ביצע מעל 10 טיסות לתימן כדי להביא את העולים בשליחות הג'וינט. חשוב לציין כי האנשים האלו ידעו לדבר רק תימנית, ואבא שלי ידע את השפה מהבית וככה יכול היה לתקשר עם העולים. הוא היה טס לשם ושוהה שם לילה לערך, כאשר בבוקר הייתה טיסה חזרה עם העולים".

ליהודי תימן היה קל להשתלב בארץ?
"אחד הדברים המעניינים הוא שהעדה התימנית קיבלה המון עזרה מהאחים שלה בארץ. ההתייחסות של העדה היא הרבה יותר אחוותית, כך אני משער, מאשר עדות אחרות. המבצע היה הצלה של יהודי תימן, והם לא עלו לארץ בשביל להעלות את כמות היהודים. לכן, אני לא חושב שאבא שלי הופתע מהמצב של היהודים, כי הוא פגש אותם גם לאחר העלייה בארץ וכמה מתוכם היו רזים מאוד. עד היום יש לו עמותה בשם 'אהבת ישראל', שהיא עוזרת ומייעצת לאנשים קשיי יום בהתנדבות מלאה".

לשלום אביב יש שלושה ילדים, 12 נכדים ושמונה נינים. במהלך שנותיו היא כיהן כמפקד המשמר האזרחי בעיר וקב"ט של העיר אריאל. בשבוע שעבר, ביום שישי, התקיימה כאמור מסיבת יום הולדתו במקום, כאשר במשפחתו לא סיפרו לו מה עומד להתרחש ועל הכבוד הראוי שמקבלת התמונה שלו במוזיאון.

"לא ידעתי איך להזמין את אבא שלי בלי שהוא ידע מה שמחכה לו", מספר זיו. "הוא לא ידע על כל מה שמתוכנן. כדי לטשטש את המצב, ייצרנו הזמנה ליום עיון במסגרת 70 שנה למבצע על כנפי נשרים. דאגתי שאבא שלי יקבל את ההזמנה וכך קרה. הוא חשב שהוא מגיע לעיון. מאחורי הקלעים ארגנו את האירוע כולו מבלי שהוא ידע. כאשר הוא הגיע למקום הוא קיבל את התמונה עם ההקדשה. הוא ראה את התמונה במוזיאון, ולמרות שהוא ידע שהתמונה קיימת שם, הוא לא ידע כמה היא גדולה. זה היה מאוד מיוחד ומרגש".

שלום, חגגת יום הולדת 90 מאוד מיוחד.
"זה היה לא צפוי. הגעתי לשם בהנחה שיהיה אירוע אחד ולהפתעתי אני מגיע ומגלה שהבן שלי הכין לי הפתעה, יום הולדת ופגישה עם מעגלי משפחה וראש העיר. מאוד התרגשתי מהאירוע".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר