איתמר חלוץ בהופעה. צילום גאיה סעדון
איתמר חלוץ בהופעה. צילום גאיה סעדון

צפו: איתמר חלוץ עושה רוק באנגלית כמו בסיקסטיז

קחו צעיר מראש העין, תנו לו אבא מוסיקאי ואולפן הקלטות ביתי, הכניסו לו בשנות הנעורים הרבה מוסיקה מהסיקסטיז והסבנטיז, ואז אחרי שיסיים את הצבא שילחו אותו בניו זילנד לכמה חודשים. ערבבו ערבבו, מה יצא? אלבום באנגלית פולק-רוק-קאנטרי-בלוז, יו ניים איט, הכי רענן שהופק בארץ בשנים האחרונות. קבלו את איתמר חלוץ, שכבר חולם על האלבום השני

פורסם בתאריך: 27.8.17 08:39

הוא נסע עד ניו זילנד, עבד בחקלאות ואחרי שכתב שם כמעט אלבום שלם, חזר לארץ כדי להקליט אותו. בימים אלה, השיק הזמר איתמר חלוץ את אלבום הבכורה שלו ALEXANDRA–CLYDE ובינתיים הביקורות מפרגנות והוא אפילו הופיע עם ההרכב בתוכנית הרדיו של יואב קוטנר בגלי צה"ל. חלוץ, בן 26, שר מעין פולק-רוק-קאנטרי-בלוז. שם האלבום שלו מורכב שמותיהן של משמותיהן של שתי ערים באי הדרומי של ניו זילנד, שם שהה תקופה ארוכה. חלוץ שר על האהבה של המחר ויוצר מוסיקה משלו קצת שונה מזו שיוצאת בדרך כלל מראש העין.

"נולדתי וגדלתי בראש העין ובשנה האחרונה עברתי להתגורר ביפו", הוא מספר השבוע. "בכיתה ט', הביטלס תפסו אותי חזק ומשם נדבקתי בחיידק וזה גרם לי להתאהב בלהקות ובזמרים שחיו ופעלו בשנות ה-60 וה-70. התחלתי לנגן גיטרה בגיל יחסית מאוחר, 15, למרות שגיטרות היו תמיד בבית כי אבא שלי מוסיקאי. התיישבתי עם הגיטרה ולמדתי טריקים מאבא שלי ונעזרתי גם באינטרנט ובמה שאפשר".

איפה היית עד אז?

"בבית הספר היסודי ההורים שלי שלחו אותי ללמוד פסנתר ובאיזשהו שלב רציתי להפסיק. יכול להיות שזה היה סוג של מרד קטן. בגיל 15 גיליתי את הגיטרה ונתפסתי. אבל היום אני מודה להורים שהתחלתי לנגן פסנתר בגיל צעיר, כי זה נתן לי את הבסיס".

אחרי הצבא, נסע חלוץ לניו זילנד למשך שנה. הוא עבד בחקלאות, התגורר במקום ויצא לטייל. "טיילתי הרבה ושם גם היה לי את הזמן לשבת ולכתוב", הוא מספר. "אחרי שהשתחררתי מהצבא, גילתי שיש אפשרות לישראלים להוציא וויזת עבודה לניו זילנד וזה נראה לי אחלה, גם הזדמנות להיות באחד המקומות ביפים בעולם, גם לעבוד בחו"ל, להתנתק ולהכיר מקומות חדשים. היה שם מדהים. טיילתי במשך חמישה חודשים. גם העבודה בחקלאות הייתה כיף. בזמן שעבדתי גם כתבתי את רוב השירים של התקליט שלי. זה היה מקום טוב להירגע ולהיכנס למוסיקה עמוק, יש הרבה זמן, אין מחויבות מלבד העבודה והראש פנוי, אתה הרבה יותר רגוע. אבל בשלב כלשהו כבר בער בי לחזור הביתה ולעשות מוסיקה כמו שתמיד חלמתי".

שיר הנושא שלך זה "אלכסנדרה- קלייד", מה זה אומר?

"שיר הנושא הוא אוסף של משפטים שכתבתי ויום אחד חברתי אותם לכדי יצירה אחת. רציתי לגרום למי ששומע את השיר שיחשוב שזה שיר שיצא בשנות השישים ולאו דווקא היום. לשמחתי, זה הצליח. האלבום מקבל פידבקים טובים וזה משמח".

אולד סקול בכל מובן

אחרי שחזר לישראל עזר חלוץ לאביו, נבון חלוץ, להגשים חלום. חלוץ האב חלם במשך שנים ארוכות להשלים את בניית אולפן ההקלטות הביתי שלהם "החדר של נבון", ויחד הם עשו את זה. "כשהגעתי לארץ, הבנתי שלתפעל אולפן זה לא כזה פשוט וצריך הרבה ידע", הוא מסביר. "לקח לי שלוש שנים ללמוד טכנאות סאונד. למדתי דרך ספרים ומהאינטרנט ולאחר מכן הייתי צריך להבין מה העיבודים הנכונים, מה הכלים הנכונים ומי ינגן בכלל. מדובר בהמון אינפורמציה שקשורה להפקה, דברים שלא היו סגורים לפני כן ולא היה פשוט לקבל החלטות. כשמגיעים לאולפן יש טכנאי סאונד והוא מחליט במה צריך להשתמש. יש הרבה מיקרופונים וציוד ופה פתאום אני הייתי צריך להחליט לבד. וכך יצא שלאט לאט שדרגנו את האולפן, חיפשנו את הסאונד של פעם, ציוד ישן ואיכותי שעולה הרבה כסף ויצאנו לדרך. התחלנו להקליט ותוך כדי למדנו, התאפסנו עד שהיינו מרוצים והשירים התחילו לרוץ".

השמעת את השירים לפני כן למישהו/התייעצת מה להקליט?

"השמעתי את השירים לחברים מאוד קרובים, את הסקיצות וכמובן לאבא שלי, אבל את רוב ההחלטות לקחתי לבד. הרוב נעשה לבד באולפן".

איתמר חלוץ. צילום גאיה סעדון

איתמר חלוץ. צילום גאיה סעדון

כמה זמן לקח התהליך?

"בערך שנה וקצת, מהרגע שנכנסו להקליט ועד שסיימתי. זה היה אחד הדברים הכייפים והטובים שעשיתי. כמובן שזה היה גם מאוד קשה והיו הרבה רגעים של ייאוש כמו בכל פעם כשלא מגיעים לתוצאה שרוצים ומנסים במיליון דרכים להבין מה לא עשינו בסדר ואיך כן להגיע לשם. זה סוג של מסע, אבל אני מרגיש שלמדתי מזה המון וזה היה כיף ומעניין".

האלבום של חלוץ כולו באנגלית. כששואלים אותו מה הסגנון שלו, הוא די מתקשה להגדיר אותו, אבל יודע להגיד שהוא מושפע מהביטלס, מפול סיימון, מבוב דילן – אתם כבר מבינים לבד – אולד-סקול – עם הרבה סיקסטיז-וסבנטיז.

אתה נולדת והתגוררת בראש העין, ההשפעה התימנית מורגשת בשירים?

"אני לא תמני ולא נראה לי. רוב ההשפעות שלי הן בעיקר ממוסיקה של פעם, גם מוסיקה ישראלית כמו יוני רכטר, גידי גוב, מתי כספי, שלום חנוך ואריק איינשטיין".

אבא עושה קולות רקע

משפחת חלוץ הוא משפחה מוסיקאלית, האב שר ומופיע, האח הגדול גל – גם הוא שר ומנגן ועובד על חומרים משלו. אצל האחות הקטנה נוגה, כבר רואים ניצנים, אבל עדיין לא יודעים מה הכיוון שלה. והאמא דנה, אמנם לא שרה, אבל לטענת הבן היא מאוד מוסיקלית ואחראית על לא מעט מהגנים המוסיקליים המשפחתיים.

הקלטת שיר עם אבא שלך?

"לא, אבל באחד השירים אבא שלי ואחי עושים לי קולות רקע. אבא שלי הוא מוסיקאי המון שנים, הוא הקליט אלבום בעבר והיום הוא מופיע באירועים, בסגנון ישראלי".

יש היום בשוק המון זמרים, יש מקום לכולם?

"השוק מוצף וזה די מפחיד – כי כולם ממש ממש טובים והתחרות קשה. אבל בגלל זה, צריך לעבוד קשה ולתת את המקסימום וכך אפשר לצוף מעל כל השאר. לנסות לתת משהו ייחודי, משהו אחר. קשה להסביר מה זה המשהו האחר הזה, אבל אני מניח שכל אחד עושה את מה שהוא מאמין בו. גם קשה להסביר למה אוהבים משהו אחד ולא משהו אחר, אבל כשזה קורה זה מאוד משמח".

איתמר חלוץ. צילום יובל כץ

איתמר חלוץ. צילום יובל כץ

לא ראינו אותך בתוכנית ריאלטי, למה?

"אני לא אוהב את הדברים האלה. אני מרגיש שזה בעיקר משהו לא אמיתי. אין לי משהו קונקרטי נגד זה, אבל זה פחות מתאים לאופי שלי".

להבדיל מלא מעט זמרים, שאת השירים שלהם, או האלבומים, ניתן לשמוע בעיקר במדיות השונות און ליין, חלוץ – הוציא אלבום פיזי. "אני הדפסתי CD כמו שעשו פעם", הוא צוחק. "מעבר לכך, הוא נמצא באינטרנט ובכל השרתים והשירותים למיניהם – וכמובן באתר שלי שיש בו את כל האלבום. הדפסתי אלבום, מאחר ואני יודע שיש אנשים שעדיין אוהבים את המדיה הזאת ומעבר לכך שהם מקשיבים גם באינטרנט הם אוהבים שיש אותו גם בבית. בכלל, בשנים האחרונות שוק התקליטים עולה במאות אחוזים כל שנה והתקליטים של פעם חוזרים היום. יש המון אנשים שמוציאים תקליטים, אנשים קונים פטיפון וזה חוזר, יש בזה משהו רומנטי, אבל זה מאוד יקר להוציא תקליט, במיוחד לאמנים מתחילים. ברגע שיש יותר קהל ויותר ביקוש, אפשר להוציא בכיף".

פונה לכל הגילאים

התגובות על האלבום החדש מצוינות. מבקרי מוסיקה ובלוגרים עושים כבוד וכמו שצינו כבר חלוץ כבר הופיע בתוכנית המוסיקה של יואב קוטנר בגל"צ יחד עם הלהקה שלו "החלוצים". "הגעתי לשם עם כל הלהקה ולשמחתי מאוד אוהבים אותנו. והמטרה שלי היא להגיע לכמה שיותר אנשים שיקשיבו", הוא מסביר. "'החלוצים' הם חברים שמנגנים איתי את השרים, אנחנו הרכב שמופיע בכל הארץ, בדרום, בתל אביב ובצפון וכל הזמן ממשיכים לקבוע הופעות חדשות. כל הופעה מרגשת אותי מחדש".

מי הקהל שמגיע?

"זה התחיל במעגלים של חברים וזה עובר מפה לאוזן. מגיע כל מי שאוהב את המוסיקה שלי ואנחנו כל הזמן מנסים לדחוף את זה עוד ועוד ומאז שיצא האלבום החדש, יש קהל חדש שמתחיל לשמוע אותו ולהגיע להופעות, אנחנו מפרסמים בפייסבוק, משתפים כמו שיותר ולא לאט הקהל נבנה עם המוסיקה שלי. מבחינת גילאים, מדובר בכל הגילאים, חבר'ה בגילי ויש ילדים שיכולים לאהוב את המוסיקה שלי וכמובן גם מבוגרים, זה פתוח לכולם".

אפשר להתפרנס ממוסיקה?

"אפשר. בשבילי זה ייקח עוד קצת זמן. ועל מנת להתפרנס, אני עובד בין לבין כברמן, כי צריך לחיות. אבל אני מתייחס למוסיקה כמו לעסק קטן. כשפותחים עסק בהתחלה מבזבזים הרבה זמן ומוציאים הרבה כסף על ההקמה ועל הדברים הראשונים, עד שהוא נבנה ורואים את התוצאות. זו התקווה שלי".

יש מחשבות על אלבום נוסף?

"ברור, זה תמיד ככה עבורי. אני מקווה שגם את האלבום הבא אני אקליט באולפן של אבא. זה טוב בשבילי, קודם כל אני לא מוגבל בזמן ויכול לעשות מה שאני רוצה – אני יכול להיות מאוד יצירתי, למרות שמצד שני זה יכול להיות גם רע שמתפזרים ולא מסיימים את הדברים בדד ליין שנקבע. למזלי בשלב הזה אני עדיין ממוקד".

איתמר חלוץ בהופעה. צילום גאיה סעדון

איתמר חלוץ בהופעה. צילום גאיה סעדון

לא מאמין במוזה

חלוץ, נולד בראש העין, הוא למד בבית הספר טל ולאחריו בחטיבת היובל וסיים בתיכון בגין במחזור הראשון של מגמת מוסיקה – מה שנתן לו דחיפה. ביום חמישי ה-7 בספטמבר הוא יופיע במסגרת "שירים עם חברים" עם מיקי גבריאלוב בראש העין. "יצא לי בתור נער לנגן כמה פעמים במסגרת מופעי המחווה שעושים בעיר למלחינים או למשוררים גדולים ואני מאוד אוהב את השירים של מיקי גבריאלוב, אז מבחינתי זה כבוד גדול לעשות ביצועים שלו".

חלוץ לא מאמין במוזה. "מוסיקה זה משהו שמרגיש לי שצריך לעבוד עליו", הוא מסביר. "ברגע שקמים בבוקר ומתייחסים לזה כאל עבודה וכותבים ומלחינים, אז בעצם מאמנים את השריר. מתאמנים על יכולת הכתיבה ואז כשזה מגיע את מסוגל לזהות את זה כי אתה מתורגל. אז יכולה לפרוץ המוזה, אבל מי שלא עוסק בכך ביום יום וזה לא בטבע שלו, אז אם הוא יחכה למוזה, היא אולי תבוא פעם בחצי שנה. ברגע שמתחילים לכתוב, מפתחים כלים ואז יודעים איך להשתמש במוזה במידה והיא מגיעה".

רק אתה כותב את השירים שלך?

"כן. את כל השירים של האלבום הזה אני כתבתי והלחנתי, רובם נכתבו בניו זילנד, שניים נכתבו בארץ. זו הרבה עבודה קשה ויש אנשים שלא רוצים לשבת ולכתוב ומעדיפים שיכתבו עבורם, אני אוהב לכתוב לעצמי".

מה החלום שלך?

"אני רוצה להמשיך לעשות מוסיקה, ליצור עוד, לנגן עוד, להמשיך ליצור בכיף".

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר