חזנים ראש העין מימין: חנניה צפר, יוסי בן ישי, צוריאל רדא. צילומים אילן חתוכה
חזנים ראש העין מימין: חנניה צפר, יוסי בן ישי, צוריאל רדא. צילומים אילן חתוכה

קול נדרי: החזנים שינעימו לכם את יום הכיפורים

שלושה חזנים מראש העין מספרים איך הגיעו לתחום, איך הם מתכוננים לתפילה הארוכה ביום הצום ומה הם חושבים על הסטטוס קוו בעיר

פורסם בתאריך: 29.9.17 12:51

צוריאל רדא צילום אילן חתוכה

צוריאל רדא. אילן חתוכה

חזן בית הכנסת "סוכת שלום", צוריאל רדא

"עבודה של חזן, זו אחריות מאוד גדולה"

הם שומרים על נוסח התפילה התימני המדויק שעבר מאב לבן, לא שמים דגש על מכירת העליות לתורה ומכוונים שכל מתפלל יצא אחר אחרי תפילת יום הכיפורים מאשר הוא נכנס

צוריאל רדא, בן 51, הוא חזן ומתפלל בבית הכנסת "סוכת שלום" בראש העין. נשוי לרחל ראשת אולפנת זבולון ואב לשתי בנות.

איך הכל התחיל: "סבא שלי מצד אבא, היה בעל תפילה בימים הנוראים ומוותיקי בית הכנסת בראש העין. עשרות שנים הוא היה מתפלל בתפילות קבועות ועם נעימה אחידה וקבועה. סבא שלי מצד אמא, היה בתימן מסמיך רבנים ולבן שלו היה בית כנסת בראש העין והוא שמר על הגחלת ועל הנעימות המאוד מדויקות שהוטמעו בנו במהלך השנים. אני זוכר שכנער הייתי יוצא לסליחות וכבר שם למדתי את הנעימות ואת הדיוקים בתפילות. אצל התימנים לא הולכים לבית ספר לחזנים, אלא לומדים את החזנות לבד. היא בעצם עוברת מדור לדור. עד היום, אני ממשיך לקרוא וללמוד, לומד את הנעימות ואם יש צורך מוסיף בסידור בכתב יד את שינוי הנוסחים. אני לומד ומתפלל ולקראת כיפור מתכונן כמו שצריך. בבית הכנסת אנחנו משתדלים לשלב בתפילות את הצעירים על מנת שילמדו ויתנסו".

על בית הכנסת: "בית הכנסת שלנו, התחיל כבית כנסת פרטי ובליל כיפור מגיעים למעלה מ-200 אנשים, שיחסית לראש העין הוותיקה מדובר בקבוצה גדולה של תושבים. בשנים האחרונות יצא שבכיפור אני עומד כמה שעות על התיבה, מתוך בחירה של בעל בית הכנסת שאול רצון. בית הכנסת שלנו משמר את הסגנון הייחודי לו למעלה מ-60 שנה, מאז שעלו זקני תימן עם נוסח מאוד מדויק של התפילה שממשיכה עד היום. בית הכנסת התחיל כבית כנסת משפחתי והתרחב עם השנים לבית כנסת שכונתי קהילתי, עם תושבים חדשים שהגיעו לעיר. מדובר בבית כנסת מאוד מסודר ומדויק בשעות שלו ובסדר שלו".

יום הכיפורים: "ביום כיפור אנחנו מוסיפים עוד 20 אחוז מקומות אצל הגברים ופי שתיים אצל הנשים. אחד ההבדלים בינינו לבין בתי כנסת אחרים, ששם מתהדרים במכירות ובתרומות גבוהות, אצלנו בבית הכנסת הנושא של עלייה לתורה הוא מצומצם ויותר חשוב מי יעלה להתפלל, מאשר מי יקנה את זה. בבית הכנסת אנחנו מתחילים את היום עם דרשה של רב בית הכנסת, שמכניס טיפה ללבבות ולאחר מכן יש את התפילות המרכזיות. התפילות בכיפור הם מאוד ארוכות וקשות, וכל מי שמתפלל אצל התימנים יודע שיש תפילה אחת ארוכה במיוחד של יותר משעתיים, שצריך להתכונן אליה גם נפשית וגם פיזית. אני שומר לפני כיפור על שעות שינה ואכילה נכונה, עבודה של חזן, זו אחריות מאוד גדולה ואני משתדל שבצאת יום כיפור, נצא אחרים ולא כמו שנכנסו".

הסטטוס קוו בעיר: "אני חושב שבראש העין יש תהליך בריא של חדשים וישנים וקליטת קהילות חדשות. אשתי ואני מלווים ומארחים משפחות בודדות במידה ויש צורך, וכבר היום קמו מתחמים משותפים ומעורבבים. אין פילוג. כל אחד תורם לשני ועובדה שאנשים לא רוצים לעזוב. זה סימן טוב".

יוסי בן ישי צילום אילן חתוכה

יוסי בן ישי צילום אילן חתוכה

חזן בית הכנסת בשכונה הצבאית נווה אפק, יוסי בן ישי

"בכיפור אם הקהל מרוצה, התקיעה התקבלה בשמיים"

הוא למד חזנות משמיעה ומתפלל בית הכנסת יחד מרוקאים לצד עיראקים וטורקים ומאמין שהסטטוס קוו בעיר הוא טוב

יוסי בן ישי, בן 60, חזן בבית הכנסת בשכונה הצבאית נווה אפק. בית הכנסת הוקם בשנת 1998. הוא נשוי, אב לחמישה וסבא לנכדים.

איך הכל התחיל: "אצל הספרדים לא לומדים חזנות, הכל משמיעה והתבוננות בשליח הציבור וברב בית הכנסת. אתה הולך לבית הכנסת, מתפלל ולומד ויום אחד מבקשים ממך לעלות כי אתה נשמע טוב ומשם אתה ממשיך הלאה, הדרך סלולה לחזנות. הדבר החשוב ביותר הוא שקודם כל יהיה לך קול טוב, שיהיה נעים לשמוע אותך באוזן. אצלי בבית, אין רקע של חזנות. בימי שישי בילדות ובנערות שלי הייתי הולך לבית הכנסת, אחר כך לארוחה עם ההורים ורק לאחר מכן הולכים עם החבר'ה. כשהגעתי לשכונה נהייתי שליח ציבור ויחד איתי".

על בית הכנסת: "בית הכנסת שלנו הוא בסגנון ספרדי, מגיעים אליו מכל העדות וכולם מתפללים באותו הסידור. מתפללים זה לצד זה מרוקאים, עיראקים, טורקים, טוניסאים ועדות נוספות. יש לנו בית כנסת מאוד מפואר שיכול להכיל עד 140 איש. בכיפור יש הרבה יותר אנשים. מה שמיוחד אצלנו זו ההילה. כל מי שבא להתפלל בבית הכנסת, אומר שמדובר במקום מאוד מיוחד. אני מאמין שאת בית הכנסת עושים האנשים ואצלנו כולם מסבירי פנים".

על יום הכיפור: "בכיפור, יש בבית הכנסת עוד שני שליחים ואנחנו מתחלפים, מאחר ומדובר בתפקיד מאוד קשה וארוך ואני תמיד מתפלל שהתפילה תסיים בצורה הטובה ביותר. אני מדבר עם אבא שבשמים שאני אצליח. בנוסף, אני גם תוקע בשופר עם שליח ציבור נוסף ואם הקהל מרוצה, התקיעה התקבלה בשמים".

הסטטוס קוו בעיר: "הסטטוס קוו בשכונה הוא טוב. הייתי שמח שיותר אנשים יגיעו לבית כנסת, אבל גם בלי זה, אנשים מכבדים אחד את השני. זו שכונה של אנשי צבא בהווה והרבה בעבר ואנחנו מבינים את התפקיד שלהם וזה מה שמייחד אותנו. יש לנו בשכונה גם בית כנסת תימני, ספרדי ואשכנזי, ואנחנו חיים כולם באחווה".

חנניה צפר

חנניה צפר

חזן בית הכנסת "נווה אפיריון", חנניה צפר

"תפילת הנעילה היא התפילה הכי משמעותית בעייני ביום הכיפורים"

בבית הכנסת בעל נוסח התפילה התימני-ספרדי, מגיעים מתפללים מכל גווני הקשת וניתן לשמור מקומות מראש

חנניה צפר, בן 50. חזן בבית הכנסת נווה אפיריון.

איך הכל התחיל: "אני חזן בבית הכנסת 'אמת ושלום', ובימים הנוראים אני חזן בבית כנסת 'נווה אפיריון'. בדרך כלל בוחרים את האנשים שיודעים לתקוע בשופר ולנגן את מנגינה ושמכירים את התפילה. אבא שלי היה חזן וגם הוא היה תוקע בשופר. נראה לי שקיבלתי את הידע הזה בתורשה. עוד משחר נעורי הייתי חזן, לימדתי ילדים לבר מצוות בכותל המערבי ועורך להם את הטקס".

על בית הכנסת: "בית הכנסת נווה אפיריון הוא בעל נוסח תימני-ספרדי. יש בבית הכנסת קרוב למאה איש ומתפללים בו דתיים מאוד ומסורתיים".

יום הכיפורים: "בימים הנוראים מתקבצים אנשים מכל גווני הקשת. מגיעים אנשים עם קוקו ועגילים לצד אנשים דתיים. הם יודעים שגזר הדין לכל השנה הולך להינתן. לעיתים לא מאמינים כמה דבקות יש בהם, בייחוד כשהמראה החיצוני שלהם שונה. ביום הכיפורים כולם לבושים בלבן וחלקם מבקשים לשמור מקומות מראש כדי שלא יצטרכו לעמוד כל התענית. מבחינתי, תפילת הנעילה היא התפילה הכי משמעותית. כולם דרוכים ומבינים את המשמעות שלה. כתוב שם ש-50 שערים פתוחים – הקדוש ברוך הוא יורד אלינו וקרוב אלינו יותר מכל יום אחר בשנה וזה הזמן שאפשר לבקש סליחה וכל אחד את בקשותיו. זו תפילה מרגשת שבשיאה כולם מתפללים בקול ובכוונה אמיתית".

הסטטוס קוו בעיר: "אני חושב שבראש העין רואים אווירה של יום הכיפורים בעיר. בעבר היו אולי בני נוער שהיו עושים מסע אופניים ואנחנו העברנו מסר שהם לא יעברו דרך השכונות הוותיקות. אולי הם עשו זאת מחוסר ידיעה ליום הקדוש הזה. כלי רכב כמובן שלא רואים. התושבים יודעים שמדובר ביום הדין. פרט למקרים דחופים של פיקוח נפש, אין מקרים חריגים בראש העין".

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר