באופן כמעט מפתיע, החופש הגדול נגמר וכל התלמידים וביניהם תיכוניסטים יחזרו אל עוד שנת לימודים, עוד שנה בה יצטרכו לשנן את החומר המועבר להם.
ישנו "פיל" במשרד החינוך שבוחרים בעקביות מפליאה, שנה אחר שנה להתעלם ממנו: השיטה בה תלמידי ישראל נמדדים ומוערכים במערכת החינוך ככלל, ובפרט הדרך בה בונים את תעודת הבגרות אליה מייחלים כל התלמידים.
מדינת ישראל היא המדינה שיש בה הכי הרבה בגרויות מבין כל מדינות עולם. כל תלמיד ניגש ל-9 עד 12 מבחני בגרות. זאת בניגוד למשל לפינלנד, שם ניגשים לארבעה מבחני בגרות, לפולין שבה ניגשים התלמידים לשלושה מבחני בגרות בלבד. או ארצות הברית שם אין בגרויות כלל, אלא שלל אירועי הערכה שמתפרסים על מספר שנות לימוד.
מבחן בגרות צילום אילן אסייג
במדינות אלו ומדינות רבות נוספות בעולם המערבי הבינו כי השיטה הישנה, הקיימת בארצנו, אינה מתאימה עוד למאה ה-21 ולעולם הדינמי בו אדם נדרש לשלוט בכמה "עולמות ידע" במקביל.
בתי הספר, ובעיקר התיכונים, שהם השלב האחרון שלנו כתלמידים ולפני חיינו הבוגרים, אמורים להכין אותנו לשוק העבודה העתידי, בו אנו נזדקק לידע שהוקנה לנו בשנותינו בתיכון. ובעידן הנוכחי תהיה דרישה לרב תחומיות ולא לקיבעון ולשינון המוכר לנו כיום.
פרופ' מיהו טגומה, ראש פרוייקט "חינוך 2030" ב-OECD, אומרת כי "ילדים לא לומדים בצורה טובה באמצעות מבחנים רבים ושיעורי בית, כאשר נדרש מהם לשנן בלבד. בצורה זו המידע לא נקלט בזיכרון לטווח הארוך".
השיטה הנהוגה בארץ מאז קום המדינה ולאורך כל שנותיה של מערכת החינוך הישראלית היא שיטת "תשנן ותלמד". שיטה שמעודדת קיבעון ולא פיתוח יצירתיות אליה נידרש בעתיד. חשוב להדגיש, אני לא מדבר על המורים שעושים את עבודתם נאמנה. אני מאמין ויודע מעצם היותי תלמיד כי רובם המוחלט מעבירים ומקנים לתלמידיהם מעבר למה שכתוב בספרי הלימוד או בתוכנית הלימודים המקובעת.
מחקר פיזה הינו מחקר הנערך על-ידי ארגון ה-OECD ומשתתפות בו מדינות רבות מכל רחבי העולם. המחקר בודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 בשלושה תחומים שונים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. המחקר בוחן באיזו מידה תלמידים רכשו כלי חשיבה והבנה של הנושאים הנבדקים באופן יעיל ולא על פי תוכנית הלימודים. לכן השאלות בוחנות ידע מעשי וחיוני "לעולם המבוגרים" ובעיות שדורשות הבנה בתחומים שונים.
לפי המחקר שנערך ב-2018, תלמידי ישראל נוהגים לשנן את החומר הנלמד וכסימוכין לכך ישראל במקום השביעי מהסוף ביעילות טכניקות למידה. ההשפעה הישירה לכך היא שישראל נמצאת במקום הרביעי מהסוף במדעים, כ-26 נקודות פחות ממוצע ה-OECD. ובקריאה במקום השישי מהסוף, כ-14 נקודות פחות ממוצע ה-OECD. כלומר, ישנן הוכחות לאי היעילות שבשיטה הקיימת.
אז לא הגיע הזמן לחשוב מחדש?
