בעוד פחות מ-48 שעות ואחרי סחבת של שנים ארוכות, יגיע ההליך המשפטי בין מאיר שמיר למפרקי הפועל פתח תקוה, עורכי הדין ליאור דגן ועמית פינס, בנוגע לעסקת אצטדיון האורווה, לבית המשפט. בין הצדדים יתקיים ביום רביעי בבוקר דיון מקדמי באולמה של השופטת עירית וינברג-נוטוביץ בבית המשפט המחוזי בלוד, במסגרתו צפויים להיקבע המועדים להמשך הטיפול בתיק וצפויה גם להתקבל החלטה בנוגע לבקשת דגן ופינס לפצל את ההליך המשפטי לשאלת האחריות של שמיר ולשאלת הנזק, בכל הנוגע לעסקת האצטדיון.
בשבוע שעבר הגישו המפרקים תגובה לתגובתו של שמיר לבקשה, בעקבותיה פנה שוב שמיר, באמצעות עורכי דינו רונן מטרי ויוסי בן נפתלי, בבקשה לאפשר לו להגיש תגובה נוספת. בקשתו של שמיר נדחתה אתמול (ראשון) על ידי השופטת וינברג-נוטוביץ, שציינה כי "דיון בבקשה קבוע ליום 29.5 בו ניתן יהיה להשלים טיעונים בע"פ. לפיכך, הבקשה נדחית".
במסגרת בקשתו, המשיך שמיר לתקוף את התנהלות המפרקים: "המנהלים המיוחדים הגישו במקור בקשה קצרה ולקונית בהיקף כולל של 5 עמודים לפיצול הדיון ומאוחר יותר עשו שימוש בזכותם להגשת תגובה לתגובת המשיב לבקשתם הדיונית לפיצול הדיון, לצורך הרחבת היריעה בדמות מסמך 'מקצה שיפורים' בהיקף כולל של 40 עמודים, הכולל, (מלבד הפרחת טענות וסיסמאות נעדרות בסיס) גם ניסיון להעלאת טענות חדשות לגופו של עניין כנגד המשיב (שלא צוינו גם בתסקיר המקורי שהוגש), וכן ניסיון לצרף ראיה לכאורה (שכל קשר בינה לבין המסקנות שהמנהלים המיוחדים מבקשים להסיק ממנה מקרי בהחלט) שלא צורפה לתסקיר המקורי, כאשר ברור לחלוטין שכל מטרת התגובה – כמו מטרת ההליך כולו – הינה השמצת המשיב ככל הנראה בניסיון להפעיל עליו לחצים, תוך שימוש לרעה בהליך המשפטי".
בנימוקי הבקשה התייחסו עורכי הדין של שמיר בהקשר לבקשת המנהלים המיוחדים לפצל את הדיון ודרשו לסלקה על הסף: "הבקשה תוארה כבקשה דיונית-טכנית, כעולה מכותרתה, עובדה שלא מנעה מהמנהלים המיוחדים לנסח את הבקשה באופן שישמיץ את המשיב ככל הניתן, תוך מחזור טענות סרק כלפי המשיב, תוך התעלמות מחומר הראיות ומתן דגש לטענות 'מרמה' כביכול, שלא בא זכרן בתסקיר שהגישו המנהלים המיוחדים בשנת 2015. כך למשל, המנהלים המיוחדים אינם מראים בתגובתם כיצד שאלת האחריות, בה מבקשים המנהלים המיוחדים להכריע ראשונה, ניתנת להכרעה 'באופן מהיר או קצר ביותר', כדרישות הפסיקה שהובאה בתגובת המשיב, ולמעשה הם אינם חולקים על כך ששאלה זו לבדה הינה שאלה מורכבת ביותר שעלילותיה משתרעות על פני כ-22 שנה (וממילא התיישנו גם אם היה בהן ממש, בעוד שבפועל אין בהן מאומה), וכי ישנם "פערים קיצוניים בעמדות הצדדים" ביחס אליה – עובדה המחייבת לבדה את דחיית הבקשה לפיצול הדיון".
בהמשך חזר שמיר, באמצעות עורכי דינו, על הטענה לפיה השקיע עשרות מילוני שקלים בעמותה שניהלה את הפועל: "למעשה המנהלים המיוחדים גם אינם מתמודדים עם טענת המשיב כי מטרתה העיקרית של הבקשה לפיצול סעדים היא להאריך את סבלו של המשיב, אדם שתרם עשרות מיליוני שקלים לעמותה, מעבר למה שסבל בשמונה השנים האחרונות מאז מינוי המנהלים המיוחדים, כנראה מתוך תקווה שהמשך הטרחתו ללא בירור ענייני כולל, יביא לריכוכו ולשיפור הניסיון לחלץ ממנו כספים (שגם המנהלים המיוחדים יודעים שאין הוא חייב בהם)".
בהמשך התייחס שמיר, באמצעות עורכי דינו, שוב לסיקור ההליך המשפטי בין הצדדים ב"מלאבס": "נראה כי סגולתה המרכזית של 'הבקשה לפיצול סעדים' והתגובה שהגישו המנהלים המיוחדים, היא היכולת להשתמש בה לשם מחזור כתבות על ידי עיתון ספציפי בתקשורת המקומית של פתח תקוה, שמנהל מלחמת חורמה נגד המשיב (שכמובן ציטט גם הפעם בהתלהבות מתגובת המנהלים המיוחדים), וזאת בהמשך להדלפות בלתי ראויות שביצעו בעבר המנהלים המיוחדים או מי מהם לכלי תקשורת, בנוגע לחקירה כביכול שערכו למשיב, הדלפות שהמנהלים המיוחדים או מי מהם הודו בהם".
בהמשך התייחסו עורכי דינו של שמיר למסמך אותו הציגו המפרקים בבקשתם בשבוע שעבר, לפיו בדוח כספי משנת 2009 של חברת הבנייה "אלדר", שהחזיקה בחמישים אחוזים משטח האצטדיון, מופיע רווח של 70 מיליון שקלים מהפרוייקט שהוקם על שטח האורווה, דבר שמעיד לטענת המפרקים על רווח דומה מצד שמיר. שמיר טוען כי המסמך אינו רלוונטי וכי מדובר בראיה חדשה שלא צורפה לתסקיר: "טוענים המנהלים המיוחדים בתגובה כי המשיב הרוויח כביכול, דרך חברת ה.ל.ה.פ בע"מ למעלה מ-70 מיליון שקלים מעסקת האצטדיון (בהדגשה, עם קו תחתון, פונט מוגדל והרבה מאוד סימני קריאה) ומבקשים לצרף כיום עמודים מדוח כספי לשנת 2009 של אשדר חברה לבניה בע"מ, שהינה חברה מדווחת ואשר חובותיה זמינים לציבור באתר הרשות לניירות ערך והבורסה לניירות ערך בתל אביב. ראשית, המשיב מתנגד בתוקף לצירוף מאוחר זה של ראיה, אשר המנהלים המיוחדים לא צירפו לתסקיר, על אף שהיא הייתה זמינה להם גם קודם להגשת התסקיר. שנית, יש הטעיה של ממש בכך שהמנהלים המיוחדים, בניסיון להאדיר את המספרים, מביאים נתוני רווח גולמי משוער עתידי בפני בית המשפט הנכבד בשעה שנתוני הרווח הנקי הסופי בפרוייקט מצויים בידיהם, והם בוחרים שלא לציין זאת בפני בית המשפט".
בהמשך טוען שמיר כי מנכ"ל אשדר, אבי נוסבאום, העיד בפני פינס ודגן כי הרווח הנקי של אשדר לאחר שהחזיקה ב-100 אחוזים מהפרוייקט עמד על כעשרה מיליון דולרים בלבד. "המנהלים המיוחדים מבינים כי אם המשיב העביר, כתרומה נוספת, את כל רווחיו בגין חלקו בפרויקט (25 אחוזים) בסך של 7 מיליון שקלים לעמותה כבר בשנת 2005, וסך הרווח בגין חלק זה עת נמכר הפרויקט ב-2012 לאחר השקעות רבות נוספות עומד לכל היותר על 8 מיליון שקלים, אזי לא נגרם נזק כלשהו בשום מצב (מה גם שלא קיימת אחריות)", ציין שמיר באמצעות עורכי דינו.
לסיום ציין שמיר באמצעות עורכי דינו: "קיים חשש כבד כי המטרה היחידה של טענות אלו הינה שוב השחרת פניו של המשיב, אדם שתרם עשרות מיליוני שקלים לעמותת הפועל פתח תקוה. ואכן, באופן לא מפתיע מצאה תגובת המנהלים המיוחדים עד מהרה את דרכה לתקשורת המקומית בפתח תקוה, תוך ציון המספרים המנופחים והלא רלוונטיים וללא ציון הנתונים האמיתיים, מהם עולה שהמשיב לא הרוויח לכיסו שקל אחד מעסקת האצטדיון".
