רחל אלון. צילום: זאב שטרן
רחל אלון. צילום: זאב שטרן

“יותר מהכול מפחיד אותי שיסתמו לי את הפה”

עם צאת ספרה “מי יקטין את איש הפחד”, ראיון מיוחד עם רחל אלון, יועצת ראש העירייה לשיוויון מגדרי ומעמד האישה. על ההתמודדות עם החשיפה ועל העצה שקיבלה מבתה בת ה-10 בזמן כתיבת הספר. וגם: על הבדלי השכר בין נשים לגברים ועל המאבק בהטרדות מיניות

פורסם בתאריך: 1.7.17 17:00

"את השעה הנכונה לא רואים בשעון המחוגים. היא מגיעה, כאשר הראש והלב נמצאים בנקודה אחת, הפחד והאומץ לוחצים ידיים והקרקע מוטמעת בשמיים. השעה הנכונה של האחד אינה תמיד שעתו של האחר, ואל לו לאחר להקדים את שעתו ולמהר, כי אז תיוולד לה שעה חצויה אשר תדיר שינה מעיניו ותצר את צעדיו. אך אם, חלילה, הגיעה השעה והוא בחר שלא לראות את מחוגי ההזדמנות, היא תתמוגג ותיסחף אל מערבולות היום כמו כל טעות. ומשבאה שעתי להוציא את ספרי הראשון, אחזתי בה והחלטתי להוסיף אותה אל השעון”. (מתוך הספר "מי יקטין את איש הפחד")

רחל אלון. צילום: זאב שטרן

רחל אלון. צילום: זאב שטרן

בימים אלה מופץ בחנויות הספר “מי יקטין את איש הפחד” אותו כתבה יועצת ראש העירייה לשוויון מגדרי ומעמד האישה, רחל אלון. הספר הודפס לפני מספר חודשים, אבל רק בימים אלה החליטה אלון להוציא את הספר ואולי לעזור ולעלות חיוך בילדים ומבוגרים כאחד.
הספר מגולל את סיפורה של ילדה קטנה שאימא שלה כל הזמן עסוקה. הילדה, שמפחדת מהפחד, רוצה שהאם תהיה לצידה וביחד הן מגיעות לפתרון יצירתי. “את הספר כתבתי לפני כשנה והבת שלי אביב, שהייתה אז בת 10 הוסיפה את הערותיה לספר. הספר מבוסס על סיפור אמתי והבסיס שלו הם הילדים שהיו לי בבית הספר” מספרת אלון.

“להקטין את הפחדים”

עד לפני מספר חודשים ניהלה אלון, במשך תשע שנים, את בית הספר נווה עוז. בסוף שנת הלימודים האחרונה יצאה לחופשה ללא תשלום. “בבית הספר היתה לי קבוצה של יועצים ויועצות למנהלת, הייתי נפגשת איתם ושומעת מה הם רוצים וחושבים. אחד הדברים שעלו בכל ישיבה זה הפחד והלחץ ותמיד חשבנו איך אפשר לשחרר אותם ובגלל זה החלטתי שאני פותחת בכל בוקר את היום בשיר, כי זה היה מכניס אותם ללימודים בצורה רגועה. גם מועדון שעורי הבית שהקמנו בבית הספר, נבנה בעקבות הפחדים של התלמידים משעורי הבית, במפגש הם היו מתארים כל פחד או חשש ואנחנו ניסינו להפוך אותו לפרקטיקה בשטח על מנת להקטין את הפחדים” .
מאיפה הגיע הרעיון לסיפור?
“הפחד קיים בכל אחד ואחת מאיתנו. במהלך השנה, הילדים תיארו לי כל הזמן פחדים שאנחנו המבוגרים תמיד מנסים להקטין אותם על ידי כל מיני פעילויות וזה היה כך גם אצל הבת שלי. בסיפור יש פרק שלם שמסביר מה זה פחד ואיך אפשר להתמודד איתו. אני גם מציעה פעילות של בקבוקון שמפזר פחדים. בסיפור הבת שואלת אולי למה לא העלמתי לגמרי את הפחד, אלא רק הקטנתי אותו, ואני מסבירה לה שגם לפחד יש תפקיד. איש הפחד הוא קטן בתוכנו הוא יודע גם לשמור עלינו ומזהיר אותנו מסכנות, בדיוק כמו בחיים”.
את לא חוששת מהחשיפה המלווה את הוצאת הספר?
“הסיפורים תמיד היו בתוכי. מהרגע שהודעתי שאני עוזבת את בית הספר ועד חודש אוקטובר אשתקד הספקתי לכתוב חמישה ספרי ילדים. אני כותבת כל הזמן. במשך תשע שנים, כל מוצאי שבת הייתי כותבת לצוות שלי ומעבירה להם מסר שבועי, גם זו היתה סוג של חשיפה והייתי מספרת להם מה אני מרגישה ואיך אני חושבת, לפעמים בדרך ציורית ולפעמים בדרך של חידת חמיצר. תמיד הייתה חשיפה ואני מאמינה שעל מנת לעשות שינויים, אתה צריך לחשוף את עצמך ולעיתים לשלם את המחיר”.
הספר מיועד לבני איזה גיל?
“הספר מיועד לכל מי שמוכן להודות שיש לו פחדים ומאמין שאפשר לעשות עם זה משהו אחר”.
מהם הפחדים שלך?
“לי קשה להיות במקומות סגורים. אני מנסה להתמודד עם זה. ברמה של הפחדים היותר גדולים, זה לפחד לא להיות אני, לאבד את עמוד השדרה שלי ולעשות דברים שאני לא מאמינה בהם. יותר מהכול, מפחיד אותי שיסתמו לי את הפה, שאני אחזור להיות אותה תלמידה שאמרו שהיא לא תצליח ותאמין בזה. הכול מגיע ממקום פנימי והצורך לעשות שינוי, זה להגיד שאני לא אשב על הגדר ואתן לעוד ילדים ואנשים לעבור את זה ואני אעשה את זה בחלקת האלוהים שלי, שהיום הופכת להיות קצת יותר גדולה מבית הספר”.
מתי אמורים לצאת הספרים הבאים שלך?
“אני עדין לא יודעת, מאחר וכל ספר זו הוצאה מאוד גדולה ואני מוציאה את הספרים עצמאית, אני מאמינה שהם ייצאו בהמשך, כולל הספר למבוגרים שהתחלתי לכתוב לפני שלוש שנים”.

“עוסקות יותר במניעה”

כאמור, במשך שנים רבות היתה אלון מנהלת בית הספר נווה עוז והביאה את בית הספר להישגים גבוהים לאורך השנים. למרות ההצלחות, היא החליטה לעזוב. “אני לא יכולה מצד אחד לחנך ליזמות, לפרוץ גבולות ולחנך לחשיבה ומצד שני להישאר במקום אחד כל כך הרבה שנים. בתפקיד שלנו צריך להראות דוגמא אישית ולהספיק לעשות את כל מה שאתה מאמין שאתה יכול”.
בימים אלה, משתמשת אלון כיועצת ראש העיר ומבחינתה מעבר להגדרה הבסיסית על פי החוק, יש ליצור ולחשוב מחוץ לקופסא. “זה כמו בבית הספר שאפשר לשמור על הקיים ואפשר ליצור קיימים חדשים וגם פה אני מאמינה שזה אפשרי”. במהלך התקופה הקצרה שאלון מתפקדת בתפקיד, היא הקימה צוות עם היועצת המשפטית ועובדת סוציאלית שהמטרה שלו למנוע הטרדות מיניות בתוך הארגון. “כרגע אנחנו עוסקות יותר במניעה ומבחינתי כל הנושא של האקלים הארגוני תופס מקום מאוד רציני, אני מלמדת באוניברסיטה ובבית ברל ומביאה את האישיות שלי. אני מאמינה שהטרדות מיניות זו בעיה חברתית קשה ומאוד חשוב לי שאנשים ידברו יפה אחד לשני. אני מאמינה שברגע שהתרבות הארגונית משתנה, בסופו של דבר מונעים התנהגויות לא רצויות. זה מתחיל בחיי היום יום, באיך אני מדבר לקולגה שלי. אני חייבת לומר שראש העיר מברך ותומך בדרך שלי. שבאתי הבאתי איתי את המשפט ‘מקום של מרחב בטוח ומאפשר’. בהתחלה אנשים הרימו גבה והיום אנשים מבינים שכל אדם צריך שיהיה לו מרחב בטוח ומאפשר גם לנשים וגם לגברים, שהם יכולים להרגיש שהם יכולים לעשות גם מעבר”.
נתקלת בהטרדות מיניות בעירייה?
“בימים אלה סיימתי יחד עם קבוצה של נשים נוספות מהעירייה קורס של מניעת הטרדות מיניות בארגון וכולם מבינים שאין ארגון שאין בו משהו ובימים אלה אני מפיצה אגרת וחוזר לעובדים. כרגע לא זיהיתי בארגון תופעה או התנהגות לא ראויה וייתכן שזה בא גם ממקום שצריך להבין למי פונים ואיך פונים וליצור תחושה שיש לנו על מי לסמוך, אחרת אנשים לא יעזו לדבר, לסמוך זה לא רק אם מישהו הטריד אותי, אלא גם ברמה של השיח, שמנהל או מנהלת דיברו אלינו לא יפה ולכן אנחנו מנסים יחד עם משאבי אנוש והרווחה לבנות השתלמויות לכל האגפים וליצור אקלים אחר”.
מה הגדרות התפקיד שלך?
“אני צריכה לראות שיש בתוך הארגון התנהלות שמאפשרת טיפול באפליה גם אם היא קיימת על רקע מגדרי, לוודא שיש מענה וגורמים שטפלים אם וכאשר יש אלימות כלפי נשים בהקשרים שונים. יש בתוך החוק סעיפים ברורים לגבי התפקיד שלי, אני צריכה להיות בקשר עם משרד ראש הממשלה ולי מאוד חשוב שלא תהיה אפליה על רקע מגדרי. לא בקבלת תפקידים ולא בשכר ומעבר לכך. אני עובדת בשיתוף פעולה פורה עם האגפים השונים בעירייה, לדוגמא בחודש האישה בעיר. ארגנתי יחד עם אגף האירועים וסגנית ראש העיר אורנה דוידאי אירועי בוטיק, שגם גברים לקחו בהם חלק, אירועים שמלווים בהקשבה, פנימיות ויכולת ליצור ולייצר”.
מהן המטרות שלך?
“אני רוצה ליצור שיח של נשים וגברים ולפוגג את המקום הזה. הנתונים היום עדין מדברים על אפליה קשה בשכר של נשים מול גברים, ורק עוד 118 שנים ישתווה השכר. כל הנושא של האלימות כלפי נשים הוא מאוד מטריד. נכון שיש אלימות גם לגבי גברים אבל עדין האחוזים אצל נשים גבוהים בהרבה. אותו דבר גם בנושא של הטרדות מיניות, גם גברים מוטרדים, אבל עדין ההטרדות אצל נשים גבוהות יותר ועל מנת שנוכל ליצור שוויון, צריך ליצור בסיס של אמונה של הנשים קודם כל בעצמן. יש המון נשים בשלב הזה שנמצאות במקום שהן לא חולמות ומסוגלות ויש להן חוסר אמונה בעצמן ולכן היה חשוב לנו בחודש האישה להביא מגוון פעילויות וסיפורי העצמה עם ערך מוסף”.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר