ספיר יצחק צילום גיא דויטש
ספיר יצחק צילום גיא דויטש

בין השחקנים: צחי הלוי, ריקי גל ומיי פיינגולד. בתפקיד הראשי: ספיר יצחק מפתח תקוה

"ריקי גל אמרה לי את המשפט הכי מרגש, 'אני מרגישה שילדתי אותך'". הכירו את ספיר יצחק, פתח תקוואית שרקדה אצל סיגי ניסן, למדה בפינשטיין ובעמל א', מגלמת את התפקיד הראשי במחזמר פלאשדנס ולא מתכננת לעצור בתפקיד הזה

פורסם בתאריך: 8.11.19 11:49

כשהסרט והמחזמר פלאשדנס כבשו בפעם הראשונה את העולם, הן על המסך הגדול והן על הבמה, ספיר יצחק כנראה עדיין לא נולדה. אבל עכשיו היא כובשת את הבמה עם התפקיד הראשי של אלכס, רקדנית ללא הכשרה שמגיעה ללמוד באקדמיה לריקוד כנגד כל הסיכויים, בגרסה הישראלית למחזמר, שרצה בהצלחה בימים אלו על הבמות. ביום חמישי הזה (7.11) ובמוצאי השבת הקרובה (9.11) המחזמר הזה מגיע אל היכל התרבות בפתח תקוה, עיר מגוריה של ספיר בת ה-30.
ספיר יצחק היא סיפור סינדרלה. היא נולדה למשפחה אומנותית, שהשקיעה בלימודי הריקוד של ילדת הזקונים במשפחה, ולמרות שהיא לא למדה משחק, היא התעקשה להגיע לאודישן למחזמר הנודע, קטפה את התפקיד הראשי וכיום מככבת כאמור כאלכס, כוכבת המחזמר פלאשדנס בגרסה הישראלית, לצידם של צחי הלוי, ריקי גל, מיי פיינגולד, עדי כהן ועוד.
"אני מגלמת את התפקיד של אלכס אוונס, צעירה בת 19 עם חיים לא קלים שהתייתמה מאם בגיל עשר וגדלה עם אבא מכה שחולמת לרקוד בבית הספר הגבוה לריקוד", מספרת ספיר ומייד, עוד לפני שתישאל, עונה: "ולא, לא היו לי חיים כמו שלה, אבל תמיד חלמתי להיות בקדמת הבמה ועם התפקיד של אלכס, הגשמתי את החלום הזה. אבל גם לי לא היה קל להצליח בעולם הזה של הריקוד. הייתי ילדה חסרת קואורדינציה ברמת מטורפות ואמא שלי אמרה איך זה שכל הבנות שלי רוקדות, מה קרה לך? אני הילדה האחרונה שנולדה בהפרש שבע שנים מהאחיות שלי שכולן למדו ריקוד אצל סיגי ניסן והיא שלחה אותי ללמוד ריקוד כבר בכיתה א' וגם לחוג קומיקס כי אני מאוד אהבתי כבר אז לצייר. דווקא אז עברנו לגור בצור יגאל למשך חמש שנים, וכשחזרנו לפתח תקווה, העיר בה נולדתי, הייתי כבר בכיתה ה' והתחלתי ללמוד בבית ספר יסודות וגם אצל סיגי ניסן. ואז התאהבתי ממש בריקוד. יצא שרקדתי במסגרת הזו, של סיגי ניסן, במשך עשור, כולל הופעות והפקות. למשל, כבר בגיל 15 עשיתי את הפסטיגל הראשון שלי. זה היה בשנת 2005, בפסטיגל גיבורי העל ומאז עשיתי עוד מלא הפקות, כולל טקס מלכות היופי וטרזן וג'יין".
"מיד אחרי הצבא המשכתי לעבוד כרקדנית", ממשיכה ספיר ומספרת. "צריך להבין, כל החיים שלי הריקוד מלווה את חיי. בחטיבת פינשטיין למדתי במגמת מחול ובתיכון עמל א' במגמת אומנות וגרפיקה. אולם דווקא לפני הצבא נפצעתי במפשעה ולכן התגייסתי לשירות צבאי בירפ"א (יחידת רפואה אווירית) כרל"שית. אולם, איך שסיימתי את הצבא היה לי מזל, כי מצאתי עבודה בתחום הריקוד. עשיתי את ההפקה של 'סבא אליעזר והגזר' כרקדנית. הגעתי לזה באופן עצמאי וזו הייתה העבודה הראשונה שלי אחרי שעשיתי אודישן למחזמר הזה. אחר כך נסעתי לעבוד באילת במשך שנה וחצי בצוות בידור, שם שרתי, שיחקתי ורקדתי והייתה לי שם חוויה מדהימה".

ספיר יצחק במחזמר פלאשדנס צילום אור דנון, באדיבות תיאטרון תל אביב

"הוא מפרגן. ולא, הוא לא מקנא לראות את צחי הלוי מנשק אותי כי הוא הבחור הכי מפרגן בעולם ולא מתעסק בדברים האלו. ברור לי שלא נעים לו לראות אותי מתנשקת עם מישהו אחר אבל הוא יודע שזה חלק מהעבודה שלי"

בגיל 22 וחצי היא חזרה מאילת אל אזור המרכז, אל פתח תקוה. חבר טוב המליץ לה ללמוד אצל אור מורג, כוריאוגרף מצליח וידוע. "אני ממש התרגשתי והלכתי לסטודיו שלו", מספרת ספיר, "וכבר אחרי כמה שיעורים הוא אמר לי שהוא מאוד רוצה לעבוד איתי כי אני מתמידה, חרוצה וכל הזמן משתפרת. כמובן שהתחלתי לעבוד איתו. ההפקה הראשונה שלי הייתה "משחקי הפסטיגל", שזה היה סוג של סגירת מעגל כי עם הפסטיגל התחלתי את קריירת הריקוד שלי. אחרי ההפקה הזו, שנה שלמה הייתי מורה להיפ הופ בבית הספר 'מכולה' ברמת השרון, ואחר כך עשיתי גם סיבוב הופעות עם רוני דלומי, המלך ואני , מרי לו והיי סקול פסטיגל. ואז הגעתי לצומת דרכים, כי התקבלתי למחזמר 'מצחיקונת' בקאמרי ובאותו זמן גם התקבלתי לבית הספר בית צבי. הייתי כבר בת 27 והייתי צריכה לבחור כיוון. בחרתי לעשות את מצחיקונת כרקדנית זמרת. שנה אחר כך, ב-2018, עשיתי את הריאליטי 'רק רוצים לרקוד' בעונה הראשונה ואני הייתי בנבחרת של דוד דביר. היו שם עידן שרעבי, עדן שבתאי ואנה אהרונוב כשופטים. רקדתי בסגנון מחזות זמר למרות שאין לי סגנון מסוים אבל הגעתי רק לתוכנית השישית באותה עונה".
ומתי בערה בך התשוקה גם לשחק ולשיר?
"אני חושבת שתמיד ידעתי שאני רוצה ללמוד משחק ולשיר ולא רק לרקוד. אני חושבת שחיידק הבמה דבק בי כנראה מההורים שלי כי המשפחה שלי מאוד מוזיקלית. אבא שלי משה חלם תמיד להיות זמר וכיום הוא עובד בתחום התשתיות וגם האחיות שלי עסקו בדרך זו אחרת בתחום הבמה. אחרי נולד לרקוד ביקשתי מחיים סלע המפיק של הקאמרי שהכרתי במצחיקונת שייתן לי אודישן בתור שחקנית, והוא אמר לי שזה לא רלוונטי כי אני לא שחקנית. הייתי צריכה הרבה תעוזה, כי לא למדתי משחק, אבל ממש לחצתי עליו. אז בשלב מסוים הוא אמר לי 'את לא שחקנית אבל טוב בסדר … תגיעי לאודישן בעשירי לפברואר …'. הגעתי לאודישן של שורת המקהלה, שהיה ממש ממש טוב מבחינתי כי שרתי ושיחקתי וזהו, התקבלתי לתפקיד הראשון שלי בחיים עוד לפני שלמדתי משחק".
איך הגעת לאודישנים לפלאשדנס?
"אחרי שהתקבלתי לשורת המקהלה החלטתי ללמוד אצל יורם לוינשטיין. אחרי שנה מדהימה של לימודים עומר זמרי, הבמאי של פלאשדנס, התקשר אלי והזמין אותי לאודישן. הייתי בדילמה כי כבר הייתי באמצע לימודים. אמרתי לו שממש חיכיתי ללמוד ואם אני באה אז זה בתנאי שאני ממשיכה ללמוד כי מבחינתי לעבוד איתו זו מתנה. כי הוא כשרון ענק ואמרתי לעצמי, אני חייבת לעשות את זה וזה שווה לי כי אני אעמוד מול נאור מימון מנכ"ל תיאטרון תל אביב באודישן, וזה משהו שאני חייבת לעשות. הגעתי לשם והייתי צריכה לעשות שיר וקטע משחק. ובאתי ממש מוכנה, תרגמתי את הקטעים וממש הגעתי לזה מוכנה מכל הבחינות, והיה לי אודישן ממש כיף אבל לא תיארתי לעצמי שאני זו שאקבל את התפקיד הראשי. לנאור יש מגיל צעיר חלום להקים תיאטרון למחזות זמר בארץ ובשבילי לעמוד מולו והאופציה לעבוד מולו, הרגיש כמו ילדה פצפונת בחנות ממתקים, ממש החלום הכי הגדול שלי. ראיתי את הסרט כמה פעמים, בעיקר לפני האודישן, צפיתי בקטעים מרכזיים ממנו ביו טיוב בשביל ללמוד את התפקיד. למזלי, הוא ממש אהב את האודישן והחלום שלי הפך לאט לאט למציאות כי עברתי שלב אחד והוזמנתי לשלב שני לריקוד ואז שלב שלישי זה התאמה, קטעי קריאה מול השחקנים וכו'. כל התהליך התחיל בפברואר ונמשך חודשיים וחצי עד שההצגה עלתה באפריל האחרון.
איך זה מרגיש, לשאת על כתפייך את התפקיד הראשי?
"זה בלתי נתפס, כי זה היה עבורי חלום שהתגשם, לעשות את התפקיד הראשי של אלכס. זה תפקיד עם המון המון אחריות ועוד עם אנשים מנוסים מכל הבחינות כמו ריקי גל (בתפקיד האנה, המלאך השומר על אלכס), יונתן פז, מיי פיינגולד, עדי כהן, ממש שמות שעשו המון מחזות זמר. בעיני התוצאה הישראלית מאוד מוצלחת ועם הזמן התוצאה הזו משתבחת כי מדובר במחזמר מורכב. אני מודה שבהתחלה זה לא היה פשוט אבל אני פיתחתי סיבולת לב ריאה מטורפת כי אני רצה כל ההופעה מאחורי הקלעים. אגב, כולנו שרים לייב! אני שרה כל הופעה בלייב 13 שירים, כולל השירים I love Rock and Roll, What a feeling, Gloria, Manic!".

ספיר יצחק במחזמר פלאשדנס צילום אור דנון, באדיבות תיאטרון תל אביב

"אני מתרגשת להופיע בפתח תקווה. זה הבית שלי. רקדתי באולם הזה בתור ילדה והרבה אנשים שאני מכירה פה אמרו לי שהם באים לראות אותי. גם ההורים שלי, שכבר היו בהרבה הצגות, יבואו גם להצגה הזו וגם סבתא שלי"

היא מתחברת לכל הצוות, אבל כשמבקשים ממה לציין שם אחד במיוחד אין לה שום ספק: "ריקי גל היא אהבה גדולה שלי ולא רק במחזמר הזה. ריקי התגלתה כאישיות שהיא וואו, כמו התפקיד שלה בהצגה שהיא על תקן המלאך השומר של אלכס. היא אמרה לי לאחרונה את המשפט הכי מרגש – 'אני מרגישה שילדתי אותך'. והיא ממש עוזרת לי ומלמדת אותי והיום אנחנו מאוד קרובות אחת לשנייה. גם לעבוד עם צחי זה מדהים כי צחי הוא בן אדם מדהים ויש בינינו כימיה מדהימה. זה כיף לעבוד עם פרטנר שכל כך מפרה אותך ותמיד מפתיע אותי על הבמה. למזלי אני עובדת עם אנשים שיש מה ללמוד מהם. זה היה מאוד מאתגר וזה דרש ממני להיות ממש ממש מפוקסת כי גם עשיתי את הלימודים במקביל וזה אומר שעבדתי קשה. מגיעה לפלאשדנס בבוקר והולכת ללימודים עד הלילה וחוזרת הביתה להורים שם אני גרה כי זה לא קל להיות סטודנטית למשחק וגם לעבוד ולהחזיק את הכל. מזל שבלימודים קיבלו את זה והבינו שזו הזדמנות חיי".
מתחברת לדמות של אלכס?
"ברור. נולדתי בשנות התשעים ממש עשור אחרי שהסרט יצא, אבל אני ממש מתחברת לתקופה, לבגדים כמו הגזרה הגבוהה, לשירים, וגם לדמות של אלכס שעברה חיים לא קלים אבל הגשימה חלום. כי גם אני עבדתי קשה בשביל להגיע לאיפה שאני היום. אנחנו לא מגיעות מרקע משפחתי דומה, כי לי בשונה ממנה יש משפחה שתומכת בי, אבל בשתינו יש את האמביציה והרצון להצליח וההתמדה וגם את ערך החברות שהוא ערך עליון אצל אלכס וגם אצלי. זה שנולדתי עם כשרון ריקוד ואני על במות מגיל קטן, לא אומר כלום, אני צריכה לעבוד קשה ולצבור ניסיון. למשל בנולד לרקוד עשיתי חזרות בסטודיו מהבוקר ועד הערב, ובמחזמר הזה אני עומדת ושרה יחד עם זמרות ענק שיש להן ניסיון של עשור עליי. זה שהבמאי והמפיק מאוד אהבו אותי זה לא מספיק והייתי צריכה לעבור תהליך ולצבור ביטחון כי אני יודעת מה אני מסוגלת להביא לבמה".
ואיך ההרגשה להופיע בסוף השבוע הזה בפתח תקוה, במגרש הביתי שלך?
"אני מתרגשת להופיע בפתח תקווה. זה הבית שלי. רקדתי באולם הזה בתור ילדה והרבה אנשים שאני מכירה פה אמרו לי שהם באים לראות אותי. גם ההורים שלי, שכבר היו בהרבה הצגות, יבואו גם להצגה הזו וגם סבתא שלי שהיא מסורתית עם כיסוי ראש. ולא. אני לא מובכת להופיע ככה, כי מבחינתי זה אומנות. גם בקטע שאלכס שופכת על עצמה את דלי המים".
את כל כך עסוקה, מתי תפני זמן לאהבה וילדים?
"אני בזוגיות שלוש שנים עם בחור בשם עמית, לא מהתחום הזה של משחק בכלל ויש מחשבה לעשות דור המשך ושבעזרת השם כשאני אכנס להריון תהיה עצירה אבל לא מוחלטת, אלא האטה שתאפשר לי לעשות תפקיד כשאני עם בטן ואחר כך להיעזר במטפלת יחד עם עזרה מעמית, על מנת שאני לא אצטרך לעצור את הקריירה לגמרי. אנחנו מתכוונים לעבור בקרוב לגור ביחד, אולי ברמת גן".
ואיך הוא מגיב לכך שאת מתנשקת על הבמה?
"הוא מפרגן. ולא, הוא לא מקנא לראות את צחי הלוי מנשק אותי כי הוא הבחור הכי מפרגן בעולם ולא מתעסק בדברים האלו. ברור לי שלא נעים לו לראות אותי מתנשקת עם מישהו אחר אבל הוא יודע שזה חלק מהעבודה שלי. אגב, בעבר הייתה לי זוגיות עם בן זוג שביקש ממני לבחור בינו לבין המשחק וחתכתי את זה כי אני לא מוכנה להתפשר על גבר שלא יקבל את המקצוע שלי".
מה השאיפות לעתיד?
"כמובן שאני רוצה להמשיך לשחק. המחזמר הזה פתח לי צוהר לשיר ולשחק. יש לי גם חלום להוציא דיסק כי אני מאוד אוהבת את הזמרות הגדולות כמו ויטני יוסטון ומריה קארי ואני מחפשת את המקום שלי בכל הדבר הזה. התחלתי ללמוד פסנתר וזה כלי מדהים בעיני. חוץ מזה שאני חולמת לעשות קולנוע ויש לי רעב לעשות הכל מהכל. למשל, כל תפקיד מדיסני יתקבל בברכה כי זה החלום שלי".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר