שני פאנלים התקיימו היום בוועידת החינוך של מלאבס בפתח תקוה. הפאנל הראשון בכנס דן בנושא מעורבות הורית. השתתפו בו לאה אוברקוביץ', מנהלת חטיבת רשיש ומ"מ יו"ר תא מנהלי חטיבות הביניים בארץ – הסתדרות המורים, לאה גרוס מנהלת בית הספר הוברמן היוצאת, אנה נבות יו"ר וועד ההורים העירוני, וצור הנדל יו"ר מועצת הנוער בפתח תקווה. "אני חושבת שמעורבות של הורים בבית הספר זה תרבות, זו שפה וצריך להתנהל עם ההורים כמו שמתנהלים מול הצוות המקצועי ומהר מאוד מגלים שההורים הם שותפים אמיתיים", אמרה גרוס. היא הוסיפה שהיא מצפה מההורים לסוג של הבנה, אמון והכלה הדדית וזאת לצד הבנה שיש חוקים. נבות הוסיפה שההורים בבתי הספר הם הורים שותפים ולא באו לנהל את בית הספר או להחליף את המנהלים. "ההתערבות של הוועדים היא לא פעם לטובת בית הספר", ציינה נבות. "בעיר הזו יש שכונות ואנחנו נלחמים שיהיה שוויון הזדמנויות וזה לא תמיד קורה". אוברקוביץ' הוסיפה: "אני צריכה את ההורים כמעט בכל צעד וצעד שלי והשיטה האישית שלי היא דלת פתוחה. הסוד הגדול ביותר להתמודדות זאת הפתיחות שלנו, היכולת שלנו לדבר על זה, מצד אחד לשמור על סביבת עבודה ומצד שני לרתום את ההורים לתוך ההבנה והמורכבות של המערכת". צור הנדל סיפר על הנוער היום: "באיזשהו מקום אנחנו גדלים בעידן שכל אחד מאיתנו הוא 'פנינה' בביתו, ואנחנו גדלים בבית שבו אנחנו המרכז וברגע שילד מגיע לבית הספר, הוא צריך להיות חלק מהכלל, המורים מנסים להראות לנו שכולנו שווים ואני מאמין שצריך להראות ל'פנינה' שהוא לא באמת פנינה וצריך ללטש אותו". עוד הוא סיפר על מקרה יחיד בו התלונן בפני הוריו על אחת המורות, אך הם העדיפו שיתמודד לבד עם הסיטואציה.
ועידת החינוך בפתח תקוה, פאנל קליטת אוכלוסיות רב גוניות צילום עזרא לוי
הפאנל השני עסק בנושא 'כיצד מתמודדת מערכת החינוך בעיר עם אתגר האוכלוסייה הרב גוונית'. השתתפו בו מנהלת אגף החינוך היסודי סיגלית הלל יאראק, מיכל אונגר מנהלת אגף גני ילדים, רותי וייס מנהלת בית ספר קרול ואביגיל כרמי כליף, סגנית יו"ר ועד ההורים בבית הספר שמעני ובתיכון ברנר ונציגת הורים בחטיבת ברנר. "אני חושבת שאני בהוויה שלי מייצגת את זה שכל תלמיד יכול ושמערכת החינוך מאפשרת שוויון הזדמנויות", אמרה יאראק. "כשחזרתי ממסע לימודי באתיופיה, הגעתי להבנה שיש צורך לחבר את הילדים בחזרה לזהות ולשורשים שלהם". היא התייחסה גם לנושא קליטת ילדי העובדים הזרים וציינה שמדובר בנושא מאוד רגיש והרצון שלהם בעירייה הוא שמנהלי בתי ספר יתגייסו לכך מתוך תפיסת עולם שכל אחד שכל אחד יכול. "השנה החלטנו להרחיב את המניפה והילדים ילמדו עם האוכלוסיות הכי גבוהות של העיר פתח תקווה כמו שכונת כפר גנים", אמרה.
רותי וויס, שבית הספר אותו היא מנהלת ממוקם סמוך לתחנה המרכזית וקולט מגוון תלמידים הוסיפה: "בבית הספר שלנו יש תלמידים של עובדים זרים, אריתראים, יוצאי אתיופיה, חבר העמים, תלמידים ישראלים, נוצרים, יהודים, מוסלמים, חילונים, מסורתיים, דתיים, חינוך משולב זה אנחנו. אנחנו בית וכאשר בונים את האני מאמין של בית הספר, את תפיסת העולם יחד עם ההורים, הופכים את האתגר והופכים את הלימון ללימונדה".
מיכל אונגר התייחסה לנושא קליטת ילדי העובדים הזרים ונושא מעונות היום: "החלום והחזון שלי זה שהילדים יהיו חלק ממערכת החינוך מגיל לידה ועד גיל שש ולכן החלטנו להקים בתוך האגף מחלקה שתנסה להתחיל לתת להורים ואנשי מקצוע כלים". בנושא קליטת ילדי העובדים הזרים ציינה שיש בעיר 210 ילדים מגיל שלוש ועד שש וציינה שאחת הבעיות אותם הם זיהו זה המחסור באוכל: "אנחנו נותנים לגננות יותר כסף לאוכל, כי הגננות זיהו שיש ילדים רעבים וזו הארוחה היחידה שהם אוכלים במשך היום".
אביגייל כרמי כליף התייחסה לילדי העובדים הזרים שלומדים בשמעוני: "אחת הבעיות שאנחנו נתקלים איתם זו השפה, הרבה פעמים ההורים לא יודעים להביע את עצמם ולא יכולים להסביר מה הקושי של הילד ולכן בשנת הלימודים הקרובה דאגנו להוסיף יותר שעות עזרה לתלמידים. בנוסף, בשעות אחר הצהריים אנחנו משתדלים לחבר ולחבק אותם".
