את הדיון המרכזי בוועידת החינוך של פתח תקוה שתתקיים ביום חמישי הקרוב ב-09:00 בקרית המוזיאונים בית יד לבנים (להרשמה כנסו כאן) תפתח חברת הכנסת ותושבת העיר פנינה תמנו שטה מכחול לבן, שתדבר על מערכת החינוך בארץ בפרט ובפתח תקווה בכלל, על שילוב האוכלוסיות השונות במערכת החינוך, על הקשיים והאתגרים, על אי השוויון ועל הקהילה האתיופית.
בהמשך יתקיים פאנל אשר ידון בנושא ובו ייקחו חלק מלבד תמנו שטה, גם עו"ד אורי אהד, חבר מועצת העיר בהווה וראש העיר בעבר, והפעיל החברתי מיקי סוויסה. "אנשי המקצוע במינהל החינוך ובמערכת החינוך בעיר, הם מהטובים שיצא לי לפגוש", אומר אהד. "כמי שהיה ראש עיר ובמשך שנים רבות אני עובד מולם ונחשף למקומות אחרים, הם מאוד מקצועיים. ויש גם את ההיבט האישי – ארבעת הילדים שלי למדו ועדיין לומדים במערכת החינוך העירונית על כל שכבותיה. בתור הורה, אני לוקח חלק פעיל ויצא לי לחוות זאת ברמה הכי אישית והרמה שלהם גבוהה. הבעיה מתעוררת כאשר פוליטיקאים מנסים לשפוך לתוך מערכת החינוך את האג'נדה הפוליטית שלהם, שבאה לטפל באוכלוסיות שלדעתם היחס אליהן צריך להיות שונה או מפלה והאוכלוסייה הכי ברורה כרגע, זו האוכלוסייה של העובדים הזרים".
אהד מציין שבגן בו לומדת בתו, למדו בשנת הלימודים החולפת ארבעה ילדים של עובדים זרים. "אף אחד לא שמח, מתעלם או מקל ראש מהתופעות לוואי של חלק מהעובדים שנמצאים בארץ, מחוסר הרגשת הביטחון, מתופעות אלימות כאלה ואחרות, אבל הם פה ובהחלטה של ממשלת ישראל, שלא עשתה מה שיכלה לעשות כדי לטפל בהם בצורה אחרת. ומרגע שהם פה, אנחנו מחויבים לדאוג גם להם ומגיע להם בדיוק מה שמגיע לכל ילד אחר בעיר. כל דרך אחרת היא לא חוקית, לא נכונה וגם לא מוסרית. יכול להיות שלחלק מהילדים, זו המסגרת הנורמטיבית היחידה שהם יזכו לקבל ואולי זה גם יעזור להם בעתיד. לכן, לבוא ולנהל מאבק רדוד, נמוך, פופוליסטי ודמגוגי על הגב של הילדים, זו הצורה הכי בזויה להוביל מאבק ציבורי. בכל מה שקשור לתופעות של אלימות, השתלטות על שטחים ופיצול דירות, בכך צריך לטפל ואף אחד לא מקל ראש. גם אני בתור ראש עיר, טיפלתי בפיצול הדירות. אבל ברגע שממשלת ישראל כשלה בפתרון, אנחנו חייבים לתת להם את כל סל השירותים המלא".
גם מיקי סויסה מתייחס לקליטת ילדי העובדים הזרים במערכת החינוך העירונית: "אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל ולכן מקומם של המסתננים הוא לא כאן והם צריכים לחזור לארצות המוצא שלהם", הוא טוען. "זה מוכח שהם באו לכאן רק לעבוד ואמנם הילדים שלהם לא אשמים בכך, אבל הם צריכים לחיות שם ולא פה. המדינה צריכה להעביר אותם למקומות אחרים כמו סביון, רמת אביב ג' וכדומה, שיש להם אפשרות כלכלית לעזור להם, ולא שיגורו בשכונות קשות יום".
סוויסה מוסיף: "מנגד יש את הקהילה האתיופית, שבמקום לעזור להם, המדינה יצרה סוג של גיטאות, הם גרים בשכונות נפרדות וצריך לשלב אותם בתוך האוכלוסייה. עושים להם בדיוק את מה שעשו למרוקאים בשנות השישים והשבעים. הם צריכים לגור בכל רחבי הארץ והעיר החל מכפר גנים ג' ועד נווה עוז וזאת על ידי כך שהמדינה תקל עליהם במיסוי הדירות וכך הם יוכלו להשתלב בצורה מיטבית".
