ועידת החינוך 2019 פתח תקוה צילום עזרא לוי

"לקחו אותי לבית סוהר". סיפורה המצמרר של נתי טקלה נחשף בוועידת החינוך (וידיאו)

חלק גדול מוועידת החינוך עסק בשילוב ילדי מבקשי המקלט במערכת החינוך המקומית. טקלה סיפרה את סיפור בריחתה מהכלא ועל הילדה שהשאירה באריתריאה. צפו בדברים

פורסם בתאריך: 23.8.19 08:26

חלק גדול מוועידת החינוך של פתח תקוה עסק לנושא קליטת ילדי העובדים הזרים במערכת החינוך בעיר, נושא שעולה לכותרות פעמים רבות, והעירייה זוכה לביקורת רבה על התנהגותה בנושא. בפאנל זה השתתפו ח"כ פנינה תמנו שטה, עו"ד אורי אהד – חבר מועצת העיר וראש העיר לשעבר ומיקי סוויסה פעיל חברתי. על הבמה נחשף סיפורה המיוחד של נתי טקלה, מבקשת מקלט, אימא לארבעה ילדים, שניים בגני עירייה, ילד בן שנה, וילדה בת 12 שנשארה באריתריאה.

צפו בדברים:

"אני הגעתי לישראל בשנת 2011  מאריתריאה כשהייתי בת 21", סיפרה טקלה. "בעלי היה באריתראה בצבא והוא לא קיבל משכורת והיה לו מאוד קשה להביא אוכל הביתה. יום אחד הוא ברח מהצבא ולא ידעתי איפה הוא, הוא לא סיפר לי כלום לאן הוא הולך ואני נשארתי לבד בבית עם ילדה קטנה. יום אחד הגיעו אלי הביתה ושאלו איפה הוא, לא ידעתי מה להגיד להם וגם המשפחה שלו לא ידעה כלום ובגלל שהוא ברח, לקחו אותי לבית הסוהר ואת הילדה השארתי בבית. הייתי בכלא במשך שבועיים עד שהצלחתי לברוח בלילה. הגעתי מסודן ומשם הגעתי לישראל. הבת שלי נשארה באריתריאה, כשעזבתי אותה היא היתה בת ארבע והיום היא בת 12 ומדינת ישראל לא מרשה לה לבוא לארץ. הגעתי לארץ בהתחלה לתל אביב, שם פגשתי את בעלי ואחר כך עברנו לפתח תקווה. לבת שלי היה מאוד טוב בגן והיא כל הזמן שואלת על ירדנה הגננת שלה ומתי היא הולכת לגן. אני כל שבוע הולכת לעירייה לשאול על גן לבת שלי, כי היא עדיין לא משובצת ואין תשובות".

לדברים של נתי התייחס אהד לו יש ילדים באותו גיל: "עם הבת שלי רוני למדו בגן עוד ארבעה ילדים שעלו מאריתריאה וסודן, והילדים הם ילדים והם לא מבדילים בצבע או במוצא ומשחקים ביחד. וזה שהילדים של נתי לא משובצים זה לא פחות משערורייה, אין שום סיבה שילד בעיר פתח תקווה, ולא משנה מה צבע עורו ומאיפה הוא הגיע ומה ההורים שלו עושים, לא יהיה משובץ. מדובר בדמגוגיה זולה, נמוכה וחסרת אחריות של מנהיגות פוליטית. יש חוק לימוד חובה וראש עיריית פתח תקווה וראש מינהל החינוך רון כץ החליטו לא לרשום אותם. כל ילד שנמצא במדינת ישראל, חייב להיות משובץ וזה לא קשור מאיפה הוא הגיע וצריך לטפל בבעיה".

ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה: "אני באתי מאתיופה ושם חייתי עם גויים ותמיד היו יחסי כבוד. איפה האנושיות, ילד הוא ילד ואי אפשר לנתק להם את החשמל או לצלם להם את הבית ולפגוע להם בפרטיות. לצד זה שהמדינה חייבת להוביל פתרונות, אסור לראשי ערים לקחת את החוק לידיים ולהתעמר בבני אדם, כי אז אנחנו מאבדים את הצביון שלנו, כאנשים שמאמינים באלוהים שברא את כולם בצלם. אם אתה בעד הזכויות של נתי אתה שמאלן ואם אתה נגד אתה ימני, קודם כל צריך להיות בני אדם".

מיקי סויסה, פעיל במפלגת זהות, עורר סערה גדולה כשאמר: "הבעיה התחילה בזה שהם נכנסו לכאן. הצביון היהודי שלנו במדינה הוא מאוד חשוב וצריך לפתור את הבעיה מהשורש. צריך להחזיר אותם למדינה שלהם או למדינה חלופית ולתת להם פיצוי כספי. מהתחלה לא היה צריך להכניס אותם וזו המדינה היחידה שהיא יהודית". תמנו שטה הגיבה לדברים שלו ואמרה: "אף אחד לא מבקש לשנות את הצביון היהודי, הם אורחים לזמן מה וצריך להיות בני אדם".

בהמשך ניתנה רשות הדיבור לאנשים מהקהל, בסגנון הייד פארק. יפעת בן שושן, גננת בגן עירייה, סיפרה שהם בגנים מקבלים תוכניות על מנת לקדם את הילדים ולתת אפשרות לאוכלוסיות חלשות להתקדם".

רעיה צמפרליק, מי שהיתה ראש המחלקה לביקור סדיר בעיריית פתח תקווה והיום היא בגמלאות הוסיפה שיש  חוק במדינת ישראל ו"כל ילד שנמצא במדינה, חייב להיות במסגרת לימודית. ההחלטה של ראש העיר היא לא נכונה ואם יהיה צורך צריך לצאת להפגין והיא תעמוד בראש ההפגנה.

התושב יעקב אהרוני אמר שיש הרבה גזענים בארץ. קרן, גננת שעובדת עם הקהילה האריתריאית, ביקשה לדעת האם אפשר למצוא מערכת תומכת שתעבוד עם המשפחות המוחלשות לפני שהילדים מגיעים לכיתה א', על מנת שיוכלו להתחיל את הלימודים כמו כל ילד ישראלי. תמנו שטה ציינה שזה לא נכון להיכנס לבתים של המשפחות וצריך לחזק את הילדים בתוך המערכת החינוכית.

מוניקה כהן  ביקשה להבין ממיקי סויסה איך יכול להיות שהוא כיהודי יכול להיות לא מוסרי ולא לתת מקלט לאותם נרדפים ובתגובה הוא ציין שצריך להבדיל בין מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. הוא טען שרוב הזרים הם מבקשי עבודה.

פוטור, בן 35 מאריתריאה, אבא לשלושה ילדים, ביניהם ילדה שעולה לכיתה ב' וילד בגן, הסביר שברגע שנתנו להם להיכנס, אז הן כאן על פי החוק וצריכים לשלב את ילדיהם במערכת החינוך.

אורי אהד סיכם: "זה לא משנה כרגע אם היו צריכים לתת להם להיכנס או לא. הם כבר פה ומה שהיה צריך לעשות זה לא רלוונטי.  מהגרי העבודה ומבקשי המקלט כולם ביחד הם פחות מארבעים אלף איש, בפתח תקווה יש 2,500 איש. מנהיגות זה לקבל החלטות, גם אם הן לפעמים לא פופולריות, ומנהיגות זה להוביל מהלכים שצופים את העתיד. אף אחד לא ילמד אותי מה זה להיות ציוני ויהודי. הדבר הנוסף זה ערכים. על ערכים לא מדברים, אלא מגשימים וככה בונים חברה טובה יותר. הם פה וצריך לדאוג להם".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר