אייל דורון ועידת החינוך 2019 פתח תקוה צילום עזרא לוי

"המורה הוא כישרון, הוא טאלנט. עד שלא יבינו את זה, לא יקרה פה כלום"

ד"ר אייל דורון דיבר הסביר בוועידת החינוך איפה צריך להשקיע את רוב התקציב, ואיך עושים מהפיכה במערכת החינוך של ישראל

פורסם בתאריך: 22.8.19 20:06

את וועידת החינוך של פתח תקוה שהתקיימה בפעם השנייה ברציפות, סיימה הרצאתו המרתקת של ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית ומומחה לפתרון בעיות בעולם משתנה, שהסביר לקהל הרב שהיה במקום כיצד ניתן להתאים את עצמנו למערכת החינוך של המאה ה-21. במהלך ההרצאה, דיבר דורון על מעמדה של מערכת החינוך הארצית, שלדבריו, "עומדת במקום" כבר שנים, זאת למרות שאיכות כוח ההוראה בישראל לא נופל מאף מקום אחר בעולם. את הרצאתו פיתח לאחר שטייל ולימד בעשר מדינות ברחבי העולם, ואף חיבר רב מכר בנושא – "להמציא מחדש הורות וחינוך במאה ה-21". בהמשך, נתן דורון עשרה טיפים וכלים שניתן להטמיע במערכת החינוך ללא תקציב רב או תכניות מורכבות.

"ההורים הם המחסל הגדול של מערכת החינוך", אמר דורון, "אבל בית הספר מזמין את זה על עצמו. ראיתי מנהלים מתייעצים איתם, עם אנשים שאינם מורים, בשולחנות עגולים, ומקבלים מהם טיפים איך ללמד. אתם ראיתם מעצב פנים שמזמין לשולחנות עגולים ושואל אותם איך לעצב? יש מקצוע, מכובד וחשוב, שצריך להתייחס לעצמו בתור מקצוע. מעמדו של ההורה הישראלי הוא כתורם. המטרה שלנו זה להפריד בין הורים לבין בית הספר. צריך להגדיר מחדש את מערכת היחסים הטעונה וההרסנית בין הצדדים".

"המורה הוא כישרון", הוסיף, "הוא טאלנט. עד שלא יבינו את זה, לא יקרה פה כלום. אתה לא מלמד את המקצוע שלו. אתה מטפח את הכישרון שלו, את המקצוע הוא ילמד את זה על בשרו. יש זכות וחובה להתייחס למורה כטאלנט, וכך המצב ישתנה. גם מנהל צריך לקבל מעמד של אח"מ בעירו. אתם רוצים לראות שינוי? תשנו את היחס. שיעורי יוגה למורים, ספא, מסאז'ים, מכונת קפה. כל כסף שיש, לא לתרום ישר לסביבת הלימודים, אלא לתרום למורים. מה זה יעזור לשים פופים צבעוניים בבית הספר אם המורה שחוקה?".

בהמשך דיבר דורון על נושאים נוספים הנמצאים על סדר היום החינוכי, כמו לימוד עצמי, לימודי אנגלית, שיעורי בית, שימוש בסמרטפונים, עיצוב בתי הספר ואפילו משחקי מחשב. חלק גדול בהרצאתו, הקדיש לשיח על תלמידים מחוננים.

"במדינת ישראל יש שתי קבוצות", אמר דורון, "קבוצת השלושה אחוז, וכל היתר. הפנטזיה של כל ישראלי זה שהילד שלו יוגדר כמחונן, הוא יעשה 17 אלף יחידות במתמטיקה, בצבא הוא יהיה ביחידה מובחרת, יעבוד בהייטק, יעשה אקזיט ויציל את האומה. כל השאר לא משנה להם. אז בכיתה ב', מודיעים לשלושה אחוז מהילדים שהם מחוננים, ול-97% מהילדים שהם לא מחוננים, לא מיוחדים, ילדים רגילים, סתם ילדים, ושיהיה להם בהצלחה בחיים. בפינלנד לדוגמא אין להם מחוננים. להם מגיל 7, תחילת הלימודים, יש חינוך מיוחד, אקדמי ומקצועי, שהולכים ביחד. אין הסללות וקטגוריות. אין את המקום הזה להגיד לך שאתה לא מחונן. בישראל זה בדיוק הפוך. אני מציע מנגנון מאוד פשוט – יש 36 תכונות ויכולות: עיצוב, פיסול, מוזיקה, שפות, התעמלות. בואו נעשה שבוע מבחנים, ובסוף השנה נגיד לכל ילד במה הוא מצוין. זה יקנה ערך עצמי והסללה חיובית".

"אם אני צריך לסכם אני יכול להגיד שהכי חשוב זה עבודה בין ערכים לכללים", הוסיף, "רובנו מקיימים הורות של כללים. כלל זה משהו שאני אומר לילדים לעשות ואני בדרך כלל לא מקיים בעצמי – 'בלי טלויזיה, עזוב את הנייד'. ערך זה דבר שכולם מקיימים אותו. אצלי למשל, החלטתי שהילדים שלי ידעו עד גיל 15 אנגלית. אז גם אני וגם אשתי, לומדים אנגלית. למה כשאתה אומר לילד שלך לא לגעת בחשמל, אז הוא לא נוגע? כי גם אתה לא נוגע. אתה מקיים את הערכים שאתה מקנה לו".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר