לצד זה, הקורונה מייצרת לא מעט יוזמות מקוריות ויפות. לירון פנחסוב, מורה לאזרחות, רכז מעורבות חברתית ומחנך י"ב בבית הספר אנקורי פתח תקוה, הבחין שאחת התלמידות בכיתתו המתמודדת עם לקות שמיעה מתקשה להבין אותו בשיעורים, בגלל שהוא עוטה במסיכה והחליט לעשות מעשה. "אני בדרך כלל מדבר מאוד קרוב אליה, כדי שתקרא את השפתיים שלי", הוא מספר השבוע, "ביום הראשון ללימודים הייתה בינינו שיחה, וראיתי שהיא בכלל לא מבינה אותי, ומנסה לראות את השפתיים מבעד למסיכה. ראיתי את המצוקה שלה, פשוט התרחקתי ממנה והורדתי את המסיכה. ברגע שדיברנו ללא המסיכה, השיחה פשוט קלחה וראיתי שהוקל לה", הוא מספר.
פנחסוב חזר הביתה וסיפר על המקרה לאשתו, נוית. הסיפור נגע לליבה והיא ניגשה למכונת התפירה שלה והחליטה להכין לו מסיכה שקופה. "הגעתי עם זה לכיתה ביום ראשון ואי אפשר בכלל להסביר איזה הבדל ניכר בילדה, שמרגישה שהיא חלק מהכיתה, משתתפת ורואים עליה שהיא הרבה יותר נינוחה", הוא מספר בהתרגשות. "זה נתן לי להבין שאנו כאנשי חינוך חייבים לעצור לרגע מלחץ הקורונה, ובמקביל לשמירה על ההנחיות מחובתנו לראות מבעד למסיכה, תרתי משמע. זכינו במתנה ענקית לחנך את דור העתיד, חשוב שנדע להתאים עצמנו גם למתקשים ולמתמודדים עם מוגבלויות. מעבר לכך, אני מרגיש שהמסיכה השקופה עוזרת לי לתקשר גם עם שאר הילדים בכיתה. היכולת לראות את הבעות הפנים משמעותית כל כך לתקשורת בכיתה ומאפשרת לראות מבעד למסיכות".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אלי
במעיין החינוך כל הגננות עם מסיכות כאלה מתחילת פרוץ המגיפה
אחד העם
נראה מוזר. למה לא להשתמש במסיכה השקופה מפלסטיק..
דניאל
עם כל הכבוד למורה המקסים, מסיכה עם חלק אמצעי שקוף זה לא המצאה שלו ולא של אשתו. זה קיים בעולם כבר חודשיים כמעט לאותה מטרה. קריאת שפתיים.