"שנה שלמה הרסו לבת שלי את החיים, עשו עליה חרם והיא לא למדה כמה חודשים. אני לא מוכנה שהמצב הזה יימשך גם כשהיא תעלה בשנה הבאה לתיכון, רק מכיוון שהתלמידה שיזמה את החרם עליה החליטה להירשם לאותו תיכון".
את הדברים האלה אומרת כשהיא נסערת מאוד, אמה של תלמידה באחת החטיבות בעיר, המגוללת סיפור קשה של התעללות נפשית לכאורה במשך שנת לימודים שלמה, שלטענתה לא טופלה למרות שעירבה את הגורמים בבית הספר. לעומת זאת, בעירייה טוענים כי "בניגוד לדברי האם, האירוע המדובר טופל על ידי הצוותים החינוכיים כנדרש" ואילו במשרד החינוך מבטיחים לגבי השנה הבאה כי "התלמידה תלווה על ידי צוות בית הספר ולא נאפשר כל פגיעה כזו או אחרת בתלמידה". את האם הדברים האלה לא משכנעים בכלל.
"בשנה האחרונה של החטיבה עברנו דירה והעברתי את הבת שלי לחטיבה חדשה שיותר קרובה לבית", מספרת האם. "הבת שלי ביקרה בביתם בנסיבות מסוימות, רגילות לחלוטין, לא ידעתי שהאישה שם היא אמה של ילדה בכיתה של הבת שלי. הבת שלי מעשנת והיא יצאה החוצה לעשן סיגריה. האח של הילדה, שהוא חייל, ראה אותה מעשנת, ומאז החיים של הבת שלי נהרסו. הוא צעק על הבת שלי שהיא זונה ושרמוטה והוא יראה לה מה זה".
מה קרה אחרי זה?
"גם הילדה שלומדת עם הבת שלי בשכבה התחילה לקרוא לה ככה ודאגה שאף אחד בכיתה לא ידבר עם הבת שלי. כל השנה לא היו לה חברים. גם כשהבת שלי שאלה משהו בוואטסאפ הכיתתי תקפו אותה שם ואמרו לה את המילים הגסות האלה שהן ממש תקיפה מינית. פניתי לאמא של הילדה, אז אחותה הגדולה אמרה לי שגם אני שרמוטה וזונה. בית הספר לא לקח שום אחריות. התייעצתי עם פסיכולוגית שאמרה לי לא לשלוח את הילדה לבית הספר כי זו לא אווירה בריאה בשבילה. הילדה לא הייתה שלושה חודשים בבית הספר ואף אחד לא התעניין, כולל קצין ביקור סדיר (קב"ס). שלחתי מכתב אזהרה לפני תביעת לשון הרע למשפחה הזאת והם אמרו שאני חיה בסרט. כלומר, אני הקורבן ואמשיך להיות קורבן".
רוצים להישאר מעודכנים?
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
האם חשבה שלקראת השנה הבאה בתה סוף סוף תזכה לחיים אחרים עם המעבר לתיכון. היא רשמה אותה לתיכון שבו הרגישה שלבתה יהיה טוב ושבו תזכה למענה מצד הצוות המקצועי. אלא שלמרבה התדהמה גילתה לאחרונה שגם הילדה שארגנה את החרם על בתה נרשמה לאותו תיכון בדיוק. "פניתי לעירייה ולקצין ביקור סדיר", אומרת האם. "אמרתי להם שאני לא מוכנה שיהרסו שוב לבת שלי את החיים. הדבר היחיד שהם הציעו לי זה לעשות לבת שלי אבחון פסיכו-דידקטי בחינם, אבל אף אחד לא לוקח אחריות על עניין החרם עצמו".
איך אתם מתמודדים עם המצב?
"נהייתי חולה מהסיפור הזה, נהייתי חצי בן אדם, הפסדתי עבודה, לא יודעת כבר למי לפנות. רוצים להמשיך להקריב אותי. אני רוצה שלא יתנו לילדה השנייה להיכנס לתיכון הזה. אני לא רוצה שהיא או מישהו מהמשפחה שלה ימשיכו לפגוע בבת שלי ושהבת שלי לא תעבור עוד שנה כזאת. אני רוצה שהיא תוכל סוף סוף להתייצב ושהיא תסיים 12 שנות לימוד".
מדוברות העירייה נמסר: "העירייה משקיעה תקציבים רבים לטובת קידום תכניות ייעודיות שמטרתן למגר את האלימות והחרמות בתוך מסגרות החינוך העירוניות וכן מקדמת פעילויות בנושא גם במסגרות הבלתי פורמאליות, לצד הסברה משמעותית. העירייה רואה בחומרה רבה כל מקרה אלימות או חרם ופועלת בשיתוף הגורמים האמונים על הנושא במשרד החינוך ובבתי הספר גם במקרים פרטניים. לגופם של דברים, מאחר ומתנהלת תביעה משפטית בנושא, אנו מנועים מלהתייחס לפרטי המקרה. אך נציין כי, בניגוד לדברי האם, האירוע המדובר טופל על ידי הצוותים החינוכיים כנדרש. כמו כן, קיימת גם אלטרנטיבה בנוגע לשיבוץ ובכל מקרה נמשיך ללוות את המשפחה והתלמידה בפרט לקראת שנה הבאה ובכלל".
ממשרד החינוך נמסר: "האירועים עליהם דיווחה האם טופלו על ידי הנהלת בית הספר לאורך השנה וגם קב"סית הייתה מעורבת בנושא. באשר לשנה הבאה, התלמידה תלווה על ידי צוות בית הספר ולא נאפשר כל פגיעה כזו או אחרת בתלמידה".
