ילד במצוקה, צילום אילוסטרציה Wavebreakmedia depositphotos.com

ילדיכם חווים משברים נפשיים בתקופת הקורונה? יש איך לזהות את הסימנים ויש למי לפנות לעזרה

מחשבות אובדניות, הפרעות אכילה, שינויים בהרגלי השינה: אלו חלק מהשלכות משבר הקורונה על בריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער, שבגינן הקימו בשרותי בריאות כללית צוותי התערבות במשבר ברחבי הארץ. אז איך מזהים ואל מי פונים? טור מיוחד

פורסם בתאריך: 23.1.22 14:54

בימים אלה אנחנו מציינים שנתיים לפרוץ מגפת הקורונה לחיינו. מגפה כשתוצאה ממנה שהו יחידים ומשפחות ימים רבים בסגר בבתיהם ולא יצאו למסגרות עבודה, לימודים ופנאי, ושבגינה עד היום רבים נכנסים ויוצאים מבידודים.

מפרוץ המגפה ועד היום אנו חיים במציאות שבה גורם אי הוודאות והיעדר השגרה הפך להיות השגרה החדשה. לצד היבטים שונים של משבר הקורונה ומדיניות הסגר שאולי היטיבו עם ילדים ונוער (למשל, בכך שאפשרה זמן לבילוי משפחתי ולפעילות משותפת), ניתן לראות כי מגפת הקורונה הביאה עמה השלכות קשות בתחום בריאותם ורווחתם הנפשית של ילדים ובני נוער – שבעבור קבוצת גיל זו הן קשות הרבה יותר מההשפעה של הקורונה על בריאותם.

החרדה, אי הוודאות, השעמום והריחוק החברתי – כל אלה יצרו אפקטים מצטברים שגרמו לתגובות של נסיגה ומשבר נפשי. ילדים ובני נוער שעד למגפת הקורונה תפקדו היטב וללא בעיות מיוחדות, או שהצליחו להתמודד עם קשייהם הנפשיים בקושי רב ותוך מאמץ, מצאו עצמם לפתע לבדם ללא רשתות תמיכה חברתיות; כאשר פעמים רבות הבית, שאמור להוות את מקור התמיכה העיקרי, הפך בשל השלכות המשבר והלחצים שחווים ההורים ובני המשפחה האחרים לחלק מגורמי הלחץ והדחק שמופעלים על הילדים. עבור קבוצה הולכת וגדלה של ילדים מצב זה הביא לחוויה של נסיגה ואף קריסה, כשלרשתות התמיכה החסרות הצטרפו גם מורים ויועצים, שבעצמם מתמודדים עם חוסר הוודאות ולא תמיד פנויים לזהות את המצוקה הנפשית של הילד, כל שכן לטפל בה.

ד"ר רועי שופן, פסיכולוג ראשי במרפאת בריאות הנפש בארי, מחוז דן-פ"ת, קופת חולים כללית

כך תזהו נסיגה אצל ילדיכם:

אחד הדברים החשובים ביותר בהתמודדות עם משבר נפשי הוא היכולת לזהות את המשבר ולתת לו מענה מהיר ככל הניתן, על מנת שהנסיגה הנפשית והשינוי בדפוסי ההתנהגות לא יהפכו להיות קבועים. על מנת לעשות כן, יש לזהות כמה שיותר מהר את מצבם הנפשי של הילדים.

בימי הקורונה אנחנו יכולים לראות קשת שונה ומגוונת של התנהגויות שניתן לסווגן כהתנהגויות הנובעות ממשבר נפשי. חלק מהילדים יתקשו לאכול, לשתות או לישון. אחרים יפתחו הפרעות אכילה וירצו לישון כל היום. ילדים צעירים עשויים לחזור להרטיב או לבקש להיות צמודים להורים יותר מהרגיל. חלק יבכו או יתעצבנו בקלות וחלק ישתתקו וייראו כמנותקים וחסרי עניין, יסתגרו בחדר וימעטו לתקשר. ילדים שעד כה היו מעט חרדתיים יכולים לפתח הפרעות חרדה שונות, בדגש על חרדת בריאות וחרדה מלהישאר לבד, וילדים שהיו עם טמפרמנט מעט דיספורי עלולים לפתח דכאון עד להופעתן של מחשבות אובדניות ובמקרי קיצון ניסיונות אובדניים.

המשמעויות של טיפול זיהוי וטיפול מוקדם בבעיות הן חשובות מאוד. השינויים הרווחים ביותר שאנו רואים במשבר הנוכחי, כרוכים או בהצמדות להורים ודאגה מתמדת ובקשת הרגעה מתמדת – או בהתנהגות הפוכה, של הפגנת חוסר עניין והעדר חשק לפעילויות שבעבר עוררו עניין וחשק.

חברים, משפחה ושגרת פעילות גופנית

הדבר הנכון ביותר כאשר מזהים משבר כזה הוא לא להילחץ ולהבין שהאירוע שעובר על כולנו הוא כל כך קיצוני ושונה, שכל טווח התגובות אליו הוא נורמלי. לכן, מומלץ לקבלן כתגובה טבעית לאירוע ורק בהדרגה לנסות לשנותן ולהחזיר את הילד לשגרה. יש לאפשר שיח פתוח ויומיומי עם הילדים ולאפשר להם להביע את מצוקתם, לברר עימם באופן פתוח ולא שיפוטי מה הם מרגישים ולא לנסות לייצר פתרונות מהירים וקיצוניים.

רוב הילדים שיפתחו הפרעות או נסיגה בזמן האירוע יחזרו לתפקוד רגיל בסיומו, לאחר החזרה לשגרה ולמערכות התמיכה הקיימות בסביבת הילד, ויש חשיבות קריטית בכך. במקרים של נסיגה תפקודית בתחומים שונים עדיף לוותר על חלק מתחומי התפקוד ולא להיכנס למאבקים מיותרים, לנסות ולהגדיר עם הילד אחת או שתי התנהגויות שעליהן נאבקים ובהן להתמקד, תוך דיאלוג מתמיד ושימת גבולות במקומות שצריך.

מומלץ לומר לילד שאנו יודעים שעבר עליו אירוע מאוד קשה ושהוא יכול להגיד או לספר או לשאול כל דבר שעולה בדעתו. חשוב לנסות להקשיב ולתמוך בדברים שהילד אומר או שואל ככל שניתן, ולספק לו מידע מלא על שאלותיו. לספר את מה שיודעים בלי להרחיב יותר מידי ובלי לפרט, אך תוך מתן כבוד לצורך של הילד לשתף ולא להישאר לבד עם מחשבותיו. יש לאפשר לילדים מרחב ככל שהם מבקשים להתמודד ולעבד את מה שעובר עליהם. יחד עם זאת כדאי לזכור שפעילות גופנית, משחק או מפגש עם חברים, יכולים לסייע בהסחת הדעת ובהדרגה גם לעזור לחזרה לשגרה ולצד נתינת המרחב יש ללחוץ באופן עדין על שמירה על שגרה והתמודדות עם הסיטואציה .

צוותי ההתערבות של כללית לשירותכם

בעשרות מחקרים שנערכו הוכח כי הגורם המסייע ביותר ליציאה ממשברים נפשיים לאחר אירועים משבריים היא היכולת להיתמך בקרובים, בני משפחה או חברים, לכן יש לייצר תמיכה מצד בני המשפחה הקרובה והרחוקה עד כמה שניתן ולנסות לייצר תמכה כזו גם מחברים. מלבד החשיבות שיש לתמיכה החברתית ולמפגש, ישנה חשיבות רבה לשמירה על פעילות גופנית ועל שגרה וסדר יום וכללי היגיינה ככל הניתן.

במידה והמשבר או הקושי נמשך ואין החלמה ספונטנית, יש לפנות לעזרה מקצועית אצל גורמי הטיפול בקהילה, במרכזי בריאות הנפש השונים. כחלק מן ההתמודדות עם המצב ובשל העומס על המערכת שגורם להעדר הזמינות של גורמים טיפוליים, קופת חולים כללית הקימה צוותי התערבות במשבר ברחבי הארץ, שמיועדים לתת מענה ראשוני קצר ויעיל לאוכלוסיית הילדים ונוער שמגפת הקורונה גרמה לנסיגה בתפקוד ושתפקדו באופן תקין או סביר עד למשבר.

שרות זה ניתן בנוסף לשאר שרותי בריאות הנפש שקיימים בשגרה ובחרום. ניתן לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפנייה לשרות שהינו זמין יחסית וקיים כאמור בפריסה רחבה.

# # #

ד"ר רועי שופן הוא פסיכולוג קליני מומחה, חבר מומחה באיט"ה (האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי) ומורשה להיפנוזה. ד"ר שופן הוא הפסיכולוג הראשי של המרכז לבריאות נפש בארי, השייך למחוז דן-פ"ת בכללית.


הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר