מחוז פתח תקוה: הכי נגוע במחלת החצבת

על פי נתוני משרד הבריאות, המתייחסים לחודשים ינואר עד אוגוסט, נצפו השנה 260 מקרי הדבקה של מחלת החצבת ברחבי הארץ. המחוזות הנגועים ביותר בחצבת הם פתח תקווה וצפת עם 68 מקרים, לאחר מכן ירושלים עם 44, תל אביב ועכו עם 27 ובמחוז אשקלון והדרום רק מקרה אחד. גם באירופה, דווח השבוע על התפרצות המחלה ועד כה נדבקו כ-41 אלף אירופאים ו37 איש מתו עד כה.
מחלת החצבת היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד ובאחוז קטן מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. הנגיף למחלה, הוא נגיף מורביליווירוס. החצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה, גם מספר שעות לאחר שהחולה עזב את החדר.
המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. בדרך כלל, הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח. סיבוך מאוד נדיר היכול להופיע כעשר שנים לאחר הופעת החצבת הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת.
הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה. יעילות החיסון במניעת חצבת הינה גבוהה מאוד (כ-97% לאחר קבלת 2 מנות חיסון). במעט האנשים שחוסנו ויחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה ביחס למחלה באנשים שאינם מחוסנים. החיסון מקנה הגנה החל מכשבועיים ממועד קבלת החיסון וממשיך להגן עשרות שנים לאחר קבלתו.
בשנת 2016 התקבלו במשרד הבריאות דיווחים על שמונה חולים בחצבת בישראל, ועד סוף 2017, התקבלו במשרד הבריאות דיווחים על 42 חולים בחצבת. בעקבות שיעור כיסוי חיסוני גבוה במדינה, מקרים של חצבת צפויים בעיקר בקרב אנשים לא מחוסנים.