המחאה בבית החולים בילינסון צילום דוברות בית החולים
המחאה בבית החולים בילינסון צילום דוברות בית החולים

המאבק באלימות כלפי נשים: "העונש צריך להיות מינימום שלושה מאסרי עולם"

יום אחרי המחאה הארצית הגדולה, הפרלמנט עונה על השאלה איך צריכה המדינה לטפל בתופעה החמורה

5.12.18 14:06

 

צביקה שטרן

צביקה שטרן

צביקה שטרן

"מערכת המשפט במדינת ישראל לוקה בחסר בכל הנוגע לרמת הענישה בכלל וברמת ענישה באלימות נגד נשים בפרט. השופטים רחמנים, והעונשים במדינת ישראל קלים עד גיחוך. לצערי מה שהיה הוא שיהיה, ועד שלא תשנה צורת הענישה, רמת הענישה וההרתעה, לא צפוי שינוי. העונש הראוי על אלימות נגד נשים צריך להיות מינימום שלושה מאסרי עולם ללא אפשרות חנינה. ומצד שני אותם גברים שהפעילו את האלימות צריכים לעבור תוכנית שיקום נפשית וחינוכית בכלא". (שטרן הוא פעיל בכפר גנים ג').

מוניקה כהן

מוניקה כהן

מוניקה כהן

"אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה מלוות אותנו מאז ומתמיד ותמיד מזעזעות אותנו מחדש. זו אינה תופעה חדשה, אבל בשנת 2018 כאשר 27 נשים נרצחו, הנושא נשקף במהדורות החדשות ונכנס למודעות הציבורית בצורה בוטה. במיוחד בשבועיים האחרונים כאשר נערה וילדה נרצחו בצורה אכזרית, התעוררה מחאה ציבורית רחבה. לא רק בקרב ארגוני נשים אלא בכל הקהלים. מה יכולה הממשלה לעשות ? הרבה. החל מתגבור צוותים של עובדי רווחה, מקלטים לנשים מוכות, טיפול פרטני בגברים אלימים, הקמת צוותים מיוחדים במסגרת המשטרה, מסע הסברה רחב היקף. אבל במיוחד יש לטפל במגזרים הפגיעים יותר לאלימות במשפחה כגון המגזר הערבי, שם רצח על כבוד המשפחה הוא מקובל ונסלח, כגון הקהילייה האתיופית, וקהיליית מהגרי העבודה שהם בתחתית הסולם החברתי כלכלי ולא ממש מעניינים מישהו. כל הקבוצות הנ"ל צריכות לקבל התייחסות מיוחדת המתבטאת בתקציבים ייעודיים וטיפול שורש. שירותי הרווחה והמשטרה חייבים לבדוק ולהתייחס ברצינות לכל תלונה. העונשים לגברים אלימים צריכים להיות כבדים ועל כך צריך לשנות את החוק. התקציב שהובטח ולא ניתן היה יכול לתגבר את שרותי הרווחה ואת שורות המשטרה. ועדה ממשלתית לטיפול באלימות במשפחה המגובה באנשי מקצוע, יכולה להביא מצע פתרונות סדור ומושכל". (כהן היא יו"ר עמותת פתח תקווה זה אני).

 

אלון וולקוביצקי

עו"ד אלון וולקוביצקי. צילום זאב שטרן

עו"ד אלון וולקוביצקי צילום זאב שטרן

"חכמינו בתלמוד מתייחסים בחומרה רבה ובאגרוף של פלדה לא רק במקרי הקצה של אלימות כלפי נשים אלא אפילו במקרים בהם בעל הוציא שם רע על אשתו. כיום החברה בישראל רואה גם בחומרה מעשי אלימות של גברים כלפי בנות זוגן, דבר זה מתבטא ראשית בחקיקה, ולאחר מכן ביישומה בפסיקה, הרבה פחות בענישה המשתקפת בגזרי הדין המקלים. במהלך השנים, הגיעו לפתחם של בתי המשפט בישראל מקרים רבים של אלימות במשפחה, נושא כאוב זה הפך לעניין שבשגרה לדאבוני. בל נשכח גם, כי למרות שעדות אישה לחובת בעלה אינה מותרת במשפט הפלילי החריגה פקודת הראיות והתירה עדות אישה לחובת בעלה במקרים של חבלת גוף או אלימות או איום באחד מאלה, וכן במקרים של הפרות צווי הגנה שניתנו כנגד בעל אלים. לעניות דעתי, ומתוך ניסיוני המקצועי כסניגור שנים רבות, בכל המנגנון הזה של הגנת החוק למול אלימות נשים חסר ושלא בטובת הנשים, רק דבר אחד שאם היה מתרחש, הייתה הבעיה הקשה הזו מצטמצמת עד מאוד, וכוונתי היא לרמות הענישה המגוחכות במקרים הללו. ביטויה המכוער של הנרפות בטיפול באלימות כנגד נשים מתבטא באילמות הענישה, אילמות זו מזינה כמו בדלק סילוני של היעדר הרתעה מספקת את האלימות, ובכל מקום שאלימות תטופל על ידי בתי המשפט באילמות ובגמגום גובר תלך התופעה ותתגבר". (וולקוביצקי הוא עורך דין פלילי ותעבורתי).

כל הידיעות החמות בעיר אצלך במייל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר