חצי , רבע ושלם. ראו הוזהרתם: זהו טור של רבע טראומה, חצי קומדיה וטור שלם של אחלה סיפורים מעניינים לסוכות תש"פ.
ממש לא מצחיק. מורה חילונית שואלת תלמיד חילוני: "באיזה חודש סוכות?". והוא משיב לה: "באיזה חודש?! ואני בכלל לא ידעתי שהיא בהיריון..". וואללה – תספרו עוד כמה שנים מהיום ובורות מביכה כזאת עוד תהיה אמיתית.
סוכה על קיאק ללא ברכה. שנו רבותינו: בעת מצוקה ובשעת לחץ ניתן להקים סוכה אף באתרים הזויים? למשל, אם נסעת על טנדר לעיר הגדולה ובא לך לאכול סנדוויץ', תוכל להקים סוכה על הטנדר ולאכול את הכריך. ואם חשקה נפשך לעשות ראפטינג סוער באמזונאס והימים ימי סוכות הם, מותר לך לבנות סוכה על הקיאק אבל ללא ברכת שהחיינו. ואם אתה ממש במדבר? הנה דבר פוסקי הדור: מותר לו ליהודי להקים סוכתו על גמלו ובלבד שהגמל יהיה דו דבשתי ובסוכה יהיה די מקום לקישוטים. האמת שלי קשה להבין למה יהודי מן השורה יחפש לקנות גמל כדי לרדת לסיני דווקא בסוכות, אבל אם התלמוד מתעסק עם הסוגיה הזאת, אז מן הסתם ישנם עב"מים בשר ודם שבא להם טאבה דווקא בסוכות.
סוכה מעברתית. ובימים ההם אהבנו מאוד את חג הסוכות. יען כי הסוכה הייתה הנדל"ן הכי קרוב שחשבנו שיהיה לנו אי פעם וגם כי הסוכה סוג של עבריינות בניה עם היתר. כלומר, הוספנו "חדר" לצריף וזאת בלי ועדה מקומית, ועדה מחוזית, בלי רישיונות ובלי צורך בטופס 4 . בגלל זה גם לא פירקנו את הסוכה עד לבוא חנוכה. יענו עת הגיעו הגשמים. מאידך, גם התלהבנו מאוד מתהליך היצירה עד כי בעצם היינו הראשונים בהיסטוריה של המעברות שהלכו על "בנייה ירוקה". וכי למה ירוקה? כי ניסרנו עצים, דפקנו מסמרים, תפרנו בדים ועשינו טלאים, גזמנו סככים, קטפנו לולבים ותלינו לימונים נגד מרעין בישין, והכל חומרים טבעיים ועבודת יד. ומה גם שקיימנו את מצוות "לישב בסוכה" כהלכתו. זאת אומרת: ישנו על מיטת סוכנות עם ברזל וקפיצים שבעה ימים ושבעה לילות כמו שכתוב במקורות.
ד"ר שלמה צדוק
"האמת שלי קשה להבין למה יהודי מן השורה יחפש לקנות גמל כדי לרדת לסיני דווקא בסוכות, אבל אם התלמוד מתעסק עם הסוגיה הזאת, אז מן הסתם ישנם עב"מים בשר ודם שבא להם טאבה דווקא בסוכות"
סוכה מרוקאית. באמצעי שנות השישים הגיעו המרוקאים לשכונה וכבר בסוכות הראשון הסתובב לנו הראש. וכי מדוע?! יען כי סוכתם הייתה משונה לנו: במקום בד הם עשו דפנות מדיקטים, ה' ירחם, ואת הדיקטים הם עטפו בשיחים מקני סוף שנקטפו ליד נחל הירקון ונגררו לשכונה כל הדרך ע"ג אופניים. בהתחלה לא הבנו מהיכן המציאו המרוקאים את הארכיטקטורה הסוכתית הזאת ואפילו ההסברים של חכם קדוש לא הרגיעו ולא שכנעו, הגם שתמהנו כל הזמן: איזו סוכה היא זו אם לא נכנס בה לא רוח ולא קור ולכן לא מרגישים ממנה את הסבל של בני ישראל ביציאתם ממצרים?! ברור שבשנים הראשונות לא נכנסנו לסוכות האלו מחשש שאינן כשרות למהדרין, אבל במהלך השנים התאהבנו באדריכלות הזאת ונהגנו להתאשפז שם, מלשון אושפיזין, שבעה ימים ושבעה לילות כהלכתו.
סוכה מתקדמת. לצערנו הקדמה שיבשה מעט את ענין האותנטיות של הסוכות, והיום במקום סוכות מדבר אותנטיות רואים יותר סוכות סינטטיות. כלומר, הקדמה הרסה את ההתרגשות. פתאום הסכך הירוק נהיה סכך לנצח מקנבס. הבדים כבר לא מטולאים ויש להם גימור על הסנטימטר. כבר לא דופקים מסמרים יען כי במקום קרשים יש ברזלי אלומיניום מגולוונים. ובכלל, את הסוכות מקימים על מרפסות ובמקום סכך באו פרגולות. במקום פנסי נפט סטייל הארי פוטר יש היום תאורה פסיכדלית וזרנוקי לייזר. וקישוטים? הכל תעשייתי וחסר נשמה. והכי פיספוס – נהיינו מפונקים חמישה כוכבים ואף אחד כבר לא ישן בסוכתו כיוון שאין שם תנאי מחיה הולמים. כמו מזגן 3 כוח סוס למשל. די מבאס לדעתי.
"קבלני סוכות"?!. ואפרופו סוכות וקידמה – הידעתם שיש דבר כזה שנקרא: " קבלני סוכות"? . כאילו כמו "קבלני בנין"?. וואללה יש. יעני, יש קבלנים שיבנו לך "סוכת מהדרין" תמורת תשלום ובעתיד גם יגבו שכר דירה לשבוע ימי סוכה. והכל כלול: סכך , קישוטים, ארבעת המינים, בד יד ראשונה וכד'. לא כולל מיטת סוכנות וגם האושפיזין יהיה על חשבון המשכיר…
חצי חצי. ואם כבר בענייני דיור עסקינן אז הנה משהו שחציו שייך וחציו לא שייך. הידעתם שבאגודה לתרבות הדיור יש מחלקה מיוחדת לפתרון סכסוכי שכנים "ע"פ ההלכה?". יעני, מחלקה שהולכת לשאול בשולחן ערוך, אצל החזון איש, אצל מרן שר התורה, בזוהר הקדוש ובחכמת הקבלה מה הדין אם, למשל, יש רעש גבוה מהמזגן של קומה 8 החילוניים וזה מפריע לשכנים של קומה 4 הדתיים? האם לפי ההלכה חייב המרעיש מקומה שמינית לשים משתיק קול על מזגנו או שהוא יכול לצפצף על החוק? ועוד: מה הדין עם סרבני תשלום לוועד הבית? האם אפשר לפרסם את קלונם על לוח המודעות בחדר המדרגות? והנה לכם פסיקתם של גדולי הדור: הרב אלישיב והרב קרליץ בענין השיימינג לסרבנים. ולהלן הפסק: מותר לבייש את הסרבנים אבל רק לאחר שניתנה להם התראה ראשונה בכתב. אשרינו שיש מחלקת כשרות באגודה ובא לציון גואל.
חג סוכות שמח לכל העם.
