אחרי הקורונה - צילומים זאב שטרן, סער כרמלי, הפועל פתח תקוה, טניה יוסף, דימה, ראובן קפוצ'ינסקי

לפגוש את ההורים, לשחק עם הנכדים, לראות את הפועל וללכת לים: מה הדבר הראשון שתעשו כשייגמר משבר הקורונה?

היום שאחרי משבר הקורונה: תושבים מפתח תקוה מספרים מה הדבר הראשון שירצו לעשות כשנחזור לשגרה. וגם: מה כתבו על כך הגולשים בדף הפייסבוק של מלאבס?

פורסם בתאריך: 18.4.20 11:22

צביקה שטרן:
"הדבר הראשון שאני אעשה ברגע שיסתיים משבר הקורונה, זה קודם כל לבקר את הוריי היקרים, לבלות איתם, לבקר את אחיותי ואחי היקרים. מבחינתי לשהות כמה שיותר בחברת המשפחה המורחבת, כל השאר זה בונוס".

צביקה שטרן

צביקה שטרן

שי גרוסמן

שי גרוסמן

שי גרוסמן:
"דווקא בתקופה שנאסר עלינו להתקרב לאנשים פיזית, הלבבות מתאחדים. פתאום מבינים שכולנו בעצם יחד, עומדים מול אויב משותף, כולנו אחים. הדבר שהייתי הכי רוצה לראות שייגמר המשבר זה את האנשים הקרובים לי, את המשפחה שלי, החברים אבל מקרוב, כמו לפני כן, אבל עם הרבה יותר הערכה, שמחה והרבה יותר ״ואהבת לרעך כמוך״.

דוד חג'ג'

דוד חג'ג'

דוד חג'ג':
"אחרי חודש שלא ראיתי את הנכדים, הדבר הראשון שהרצה לעשות זה לראות את אלון וארבל הנכדים שלנו, לחבק אותם חזק ולממש בפועל את כל הנשיקות שנתנו לי בזום, ואני בטח את כל המתנות שהבטחתי. להשתולל איתם, להצחיק ולבשל להם דברים שהם אוהבים.
תקופת האביב זו גם התקופה האוהבה עלי ביותר בשנה. הארץ פורחת ונחלים שוקקים. טיול בצפון זה משהו שבוער בי לעשות. אני מקווה שישאר לנו משהו לראות אחרי כל זה, ואם לא את זה אז לחזור לפלאפל האהוב עלי, חם ונוטף טחינה".

בר אזולאי

בר אזולאי:

"ההתפרצות וההתפשטות של וירוס הקורונה בישראל ובעולם כולו הכניסו את כולנו למציאות משונה. הפסקנו לקום כל בוקר וללכת לבית הספר ולעבודה, הפסקנו לבלות עם החברים ועם המשפחה המורחבת, ולמעשה מצאנו את עצמנו כבר מעל לחודש בין ארבעה קירות בלי יותר מדי מה לעשות. כחלק מן המציאות החדשה מצאתי את עצמי חושבת רבות מה אני רוצה לעשות ביום שאחרי, והיה לי ברור שקודם כל ארצה לראות את סבא וסבתא ואת החברים שלי שאליהם אני מתגעגעת בלי סוף. זה לא משנה לי מה נעשה יחד ואיפה ניפגש – העיקר שניפגש".

איילת גלילי

איילת גלילי:

"העולם יהיה קצת אחר והאנושות כנראה תשוב לשגרה עם תובנות חדשות ופרופורציות אחרות. באופן אישי, הדבר הראשון שהייתי רוצה לעשות זה לחבק את כל הגמלאיות שלי בנעמת, שבתקופה האחרונה יכולתי לפגוש רק את חלקן רק בזום. אח"כ לחזור לשבת עם חברותיי בחוף הים, לצאת לטיולי הטבע בתקווה להספיק להנות מהפריחה רגע לפני שתעלם וכמובן לחזור לעשייה הציבורית ולפעילות השגרתית. יחד עם השמחה שבחזרה לשגרה, אתגעגע בעיקר לרגעים היחודיים שחוויתי וביליתי עם בתי נעה, לכל התבשילים והמאפים שהיה לי כ"כ הרבה זמן להקדיש להכנתם ולהרבה דברים קטנים וטובים שלא מצאתי להם את הזמן בשגרת החיים השוטפת".

איציק אדורם

איציק אדורם

איציק אדורם:

"הדבר הראשון שארצה לעשות הוא לחזור לשגרה במלוא מובן המילה. להיפגש עם בנותיי ללא מגבלות כלשהן, לחבקן, להיפגש על כוס קפה בארומה או ברולדין כהרגלי מימים ימימה וכן אצור קשר עם לקוחותיי, לשמוע איך השפיע משבר הקורונה על עסקיהם, לתמוך ולעודד אותם. להבטיח להם שלא נקשה בתנאי התשלום ולהיפך נבוא לקראתם בכל בקשה. אסייע ללקוחותיי שאני מלווה מזה שנים רבות במשבר התזרימי שנכנסו אליו ובגדול להתניע את העסק ולחזור לעבוד במלוא התנופה".

שוקי הראל צילום טניה יוסף

שוקי הראל:

"אחרי שהספקתי לצבוע קירות, לבשל, לשחק וגם קצת לעבוד, הייתי שמח חוזר לעבוד במתחם היזמות, ממש התגעגעתי לחברים. כמה שבועות לפני שהתחילו ימי הקורונה, נסעתי לטיול של יומיים בנגב עם שתי הבנות הגדולות, לילה אחד בשטח ולילה שני בשדה בוקר. כבר תכננו טיול בפסח שבסוף כמובן לא התאפשר, אז מה שמאוד חסר לי הוא לצאת לטבע לטיול או אפילו סתם לים ולהתרחק מהקירות שהקיפו אותנו. היה עצוב לראות בתי הארחה ומלונות בוטיק מקסימים ריקים, אז אני מבטיח להגיע לשם בהקדם וגם לחזק את העסקים האלה".

גלית בירן

גלית בירן:

"היום שאחרי הוא היום המיוחל. באופן אישי, הדבר הראשון שאעשה ביום שאחרי הסגר כשנוכל להסתובב בין אנשים מבלי לסכן אותם, הוא לנסוע לחבק את הורי היקרים, שלמרות הקשיים הפיזיים שורדים את המצב בגבורה, בחוסן ובחיזוק ועידוד המשפחה המורחבת. ומשם ישר לחוף הים, לחידוש אנרגיות, לשמש, לאוויר הפתוח וכמובן לבקר את חברי הקרובים, הון אנושי משובח שנוכחותו הפיזית חסרה לי מאוד בימים אלו".

רק שאלה – חגית ויחנסקי. צילום דימה

חגית ויחנסקי:

"אין ספק שזה המשבר הכי קשה שהכרנו. היום שאחרי הקורונה יהיה יום מאושר, הדברים הפשוטים כמו לראות התקהלויות, אנשים שיכולים להתחבק, ילדים שמשחקים ביחד, אנשים שיכולים לשמוח ולרקוד ביחד, זה נראה לי עכשיו כמו חלום ואני מתפללת שכבר יגיע היום הזה. מה שבטוח ביום שאחרי הקורונה אף אחד כבר לא יקח את החיים כמובן מאליו, את הישיבה הפשוטה בבית קפה, את הסרט בקולנוע, את הטיול בקניון, כל זה יהיה מתוק יותר ומוערך יותר מאי פעם. באופן אישי אני רק מחכה לפתוח שוב את הסטודיו ולחזור לרקוד, להרגיש את התלמידות סוף סוף בלייב ולא מעבר למסך. הלוואי ויקרה נס והחיסון יגיע מהר מהצפוי ונקבל את החיים שלנו בחזרה".

מאיה סורמלו בן ישראל. צילום ראובן קפוצ'ינסקי

מאיה סורמלו בן ישראל:

"העולם קיבל סוג של "אירוע מוחי". הבעיה היא שבהיעדר מכונת שיקוף ממש גדולה, קשה לדעת מהו אזור הפגיעה שלו ונצטרך להמתין עוד קצת (או הרבה) כדי להבין כמה והיכן הפגיעה היא אנושה ואיך משקמים אותו. הוא עוד יחזור ובגדול אבל כבר לא יהיה מי שאנו מכירים היום. אחרי, אני אעשה כמעט את אותם הדברים רק מהר. דבר ראשון ארוץ להוריי חנה ומאיר סורמלו ולאחותי דבורית המדהימה לחיבוק ענק של געגוע".

עידן משה. צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

עידן משה. צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

עידן משה, 40, מנהל מחסן בחברת פוינטר, אוהד הפועל פתח תקוה:
"ברור שהדבר הראשון שאעשה זה לרוץ לראות כדורגל. לראות את הפועל שלי משחקת ומנצחת. לחוות שוב את ההרגשה של הכדור ברשת, לצעוק, לעודד ולשיר עם הקהל הכחול. מעבר לזה, הבן שלי גיא משחק בטרום ב' והייתי מאוד רוצה לחזור לראות אותו משחק. בדיוק קיבלנו את ההודעה הרשמית על סיום העונה במחלקת הנוער והייתה לי צביטה בלב, כי הילדים הכי סובלים מהמצב".

עידן גולדשטיין

עידן גולדשטיין, 36, איש מכירות, אוהד מכבי פתח תקוה:
"הדבר הראשון שבא לי הוא להמשיך את העונה החלומית וההיסטורית שלנו ולנחות ישר בבלומפילד לחצי גמר הגביע. חלמנו על עלייה וגביע, זה היה כל כך מוחשי ופתאום הכל נקטע. לזה אנחנו הכי מחכים. בפן האישי, תן לי לשבת בכיף עם המשפחה בבית קפה".

 

ועל מה חולמים הגולשים בדף הפייסבוק של מלאבס?

בנוסף לכך שאלנו גם את הגולשים בדף הפייסבוק של מלאבס מה הדבר הראשון שיעשו ביום שאחרי הקורונה, הנה חלק מהתגובות: (נמשיך ונעדכן בתגובות מעניינות, מוזמנים להיכנס לדף ולהגיב):

מירי משה בוחובזה: "גבות"

ברק קוריאט: "חיבוק לאמא"

בלה זיני: "טסה למילאנו לבקר את הבת"

יעל דן: "דחוף לחוף הים"

לי הלוי: "רצה לסבא שליייברגע הראשון שמותר ! ואז לטיול בחובבי ציון כי הכיס כבר מגרד"

ליאת גוטליב: "טסה לבקר את ההורים, לחבק ולנשק, ומשם לבית הקפה הקרוב להזמין כוס קפה בשקט"

מיקי רודניאנסקי: "אשב במסעגה ואוכל סושי ואשתה בירה קורונה"

שרה נחום: "נפתח את המועדון לעיוור ברחוב הרצל 3 ונפגוש את כל החברים לקויי הראייה ועיוורים"

גולי לוי: "טסה לנכדים שלי ולילדים ולא עוזבת אותם מחיבוקים ונשיקות, זה הכי קשה"

אלעזר לוי: "פיג'מה חדשה"

נועם ויינשטיין: "טס לבן גוריון"

יהודית צדוק: "ריצה לנכדים ואיתם ישירות לאבא שלי, השאר יכול לחכות עוד יום"

לימור דיין: "הולכת לאמא שלי"

אבי חן: "פותח את המקרר לראות אם גם שם התחדש משהו"

 

תגובת נוספות יתעדכנו כאן בהמשך.


הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


 

תגובות

2 תגובות
2 תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר