בית המשפט העליון דחה את הערעור שהוגש על אי אישור תובענה כייצוגית נגד העירייה בסך של 17 מיליון שקלים, בטענה כי העירייה מחייבת אגרת חניה במאות אחוזים מעל המותר. בית המשפט קבע בשנית כי העירייה נהגה כדין. הערעור הוגש לאחר שביולי האחרון דחה בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בקשה לאישור תובענה כייצוגית אשר הוגשה נגד עיריית פתח תקווה. במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית אשר הוערכה בסך של 17 מיליון שקלים, נטען על ידי התובע הייצוגי, עדי כהן, אשר יוצג בהליך ע"י עוה"ד עופר שפיר ושחר ארביב, כי העירייה גובה אגרת חניה בניגוד להוראות תוספת חוק העזר לפתח תקווה (העמדת רכב וחנייתו) בפער של מאות אחוזים.
התובע הייצוגי טען כי חוק העזר אמנם תוקן בשנת 2004 אך יש להתעלם מהוראת השעה, אשר קיימת עד היום בחוק העזר, ובכך טמון לשיטתו הכשל בתעריף.
בתגובה, טענה העירייה כי גביית אגרת החנייה היא בהתאם להוראותיו הברורות של חוק העזר, בנוסחו כיום, וזאת אף בהתאמה לאמור בפרוטוקול מליאת המועצה מיום 28.7.02 אשר במסגרתה אושר התיקון לחוק העזר האמור. התיקון, עסק בהוספת אמצעי תשלום נוספים, וכפועל יוצא מכך תשלום עבור חלקי שעה בלבד ולא בתיקון התעריף עצמו כטענת התובע הייצוגי.
תגובת העירייה נתמכה בתצהירה של גזברית העירייה, רו"ח חני גולדשטיין, אשר הציגה את התיקון לחוק במליאת המועצה עוד בשנת 2002, והבהירה במסגרת דיון ההוכחות שנערך בהליך, את עמדת העירייה וכוונת המועצה, תוך מתן דגש כי לא עמדה כל סוגיה הנוגעת לשינוי תעריף החנייה, אלא ההיפך נעשה ניסיון לסייע לתושבים בדרך של דיוק תעריפי החנייה (בעזרת הוספת מכשירי שימוש נוספים לתשלום).
השופטת מיכל נד"ב, קיבלה את כל טענות העירייה, ופסקה כי אגרת החנייה בשיעור של 4.2 שקלים, היא תשלום חוקי, שמעוגן בהוראות חוק העזר העירוני והעירייה פועלת כדין בהתאם להוראות חוק העזר כלשונו, ובהתאם לכוונת מועצת העירייה כאמור. בנוסף, חייב בית המשפט את המבקש בהוצאות העירייה בסך של 15,000 ש"ח.
עוה"ד אשר אילוביץ' ואריאל ליבר ממשרד פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות' אשר ייצגו את עיריית פתח תקווה בשני ההליכים אמרו: "מדובר בפסיקה משמעותית ביותר לטובת העירייה ואופן פרשנות הוראות חוקי עזר עירוניים בהתאם לכוונת מועצת העיר, כאשר הסיכון בקבלת התביעה כייצוגית עלול היה לחשוף את העירייה להשלכות כספיות משמעותיות המגיעות לכדי מיליוני שקלים".
