טל גולקרוב נהגת מרוצים. צילום אורון גלוקרוב
טל גולקרוב. צילום אורון גלוקרוב

נהגת המרוצים מפתח תקוה: המסלול המהיר של טל גולקרוב | וידיאו

כשהיא הייתה בעיצומם של לימודי תואר במתמטיקה ועבדה בחברת הייטק, טל גולקרוב גילתה את עולם המרוצים. כיום, בגיל 27, היא נהגת מרוצים ומאמנת נהיגה ספורטיבית. ראיון בפול גז

פורסם בתאריך: 5.6.20 08:46

בעיצומם של הלימודים לתואר ראשון במתמטיקה וכשהיא עסוקה מאוד בעבודתה כהנדסאית אלקטרוניקה בחברת הייטק, נחשפה לראשונה טל גולקרוב, כיום בת 27, לאתגר נהיגת המרוצים. זה היה עניין משפחתי: טל הלכה לראשונה לראות את אחיה הגדול משתתף בתחרות. האח אגב, הגיע לגמר באותה תחרות. טל התאהבה במה שראתה.
ארבע שנים עברו מאז, וכיום טל היא נהגת מרוצים ומאמנת לנהיגה ספורטיבית בחברת פרודרייב. משרדי החברה נמצאים בפתח תקוה ולחברה שלושה מסלולים: בערד, בשדה תימן ובמושב פצאל.
"עד לפני שלוש שנים, הייתי הנדסאית אלקטרוניקה, עבדתי בעבודה מסודרת והייתי בשיא לימודי התואר הראשון", מספרת טל. "אח שלי כל הזמן השתתף באתגרי נהיגה וסיפר חוויות. הגעתי איתו באחת הפעמים והחלטתי להתחרות. הוא הגיע למקום הראשון ואני הגעתי למקום השני. ראיתי שיש לי את זה ושזה כיף לי. ואז שמעתי שיש להם קורס מאמנים וידעתי שאני הולכת על זה. ידעתי שלהתקבל להיות מאמנת בפרו דרייב, זה כמעט בלתי אפשרי, שאפשר לעשות את הקורס, אבל לא בהכרח להיות מאמנים כי הם לוקחים את הטובים ביותר, כאלה שיש להם גם יכולת הדרכה וגם יכולת נהיגה", היא אומרת.
למרות ההבנה שלא בטוח שהיא תדריך, גולקרוב יצאה לדרך ועברה שלב ועוד שלב עד שסיימה את הקורס. "התחלתי לעבוד במקום, בהתחלה במשמרת חלקית והיום אני עובדת במשרה מלאה ואני חלק מצוות של שלושה מדריכים".
אז איך בסוף התקבלת לעבוד כמדריכה?
"יש שני מאמנים בכירים שאחראים על קורס המאמנים. הם ראו אותי והבינו שזה אפשרי ושאני מתאימה. כאמור, התחלתי בקטן בתור עובדת שעתית והיום אני בין שלושת המאמנים הקבועים שלהם".

צפו בטל נוהגת:

 

# # #

העבודה של גולקרוב היא סוג של חלום לאוהבי המכוניות והמרוצים. היא מאמנת נהגי מרוץ גם בפן התחרותי וגם בתחום המנטלי, עובדת עם אנשים שיש להם חרדות נהיגה ובעיקר נהנית מכל מה שהיא עושה. "יש לנו שמונה מכוניות מרוץ מסוג פז’ו 208 רייסינג קאפ, שיוצרו בסדנת מרוצים של פז’ו בצרפת, בעבודת יד ובלי מכונות", היא מספרת. "כשרואים את הרכב מבחוץ, הוא נראה כמו רכב רגיל, כשפותחים אותו רואים שאין בו כלום, לא מזגן או חלונות שנפתחים, יש בו רק כיסא שעוטף אותך, רתמות שמגיעות מהכתפיים ובין הרגליים, שמטרתן להגן עלינו. הכיסא הוא כיסא באקט וחוגרים עם רתמות שמהדקות את הנוסע לכיסא. הנהיגה היא רק עם קסדה בתוך הרכב ולרכבים יש רישוי אפור והם לא מורשים לעלות על הכביש. ההתנהגות שלהם שונה לגמרי, זה מטורף, אי אפשר להסביר את זה".
לצד העבודה החדשה, סיימה גולקרוב את התואר הראשון במתמטיקה ונפרדה ממקום העבודה הקודם שלה. "בהתחלה העבודה בפרו דרייב הייתה אמור להיות עבודה בזמן שאני סטודנטית. אמרתי אני אסיים את התואר ואז אמצא לי עבודה רצינית, כמו של אנשים מבוגרים. כשסיימתי את התואר, הבנתי שאני רוצה להמשיך פה. ההתפתחות שלי פה מבחינה אישית מאוד משמעותית. אני לא חושבת שהייתי מצליחה להגיע להתמודדויות כמו התמודדות עם פחדים, כמו שאני מתמודדת פה".
איך ההורים הגיבו?
"בהתחלה, ההורים שלי אמרו בסדר, כרגע היא סטודנטית. אחרי זה, לאחר שסיימתי את התואר, הם דחפו שאני אמצא עבודה רצינית. עכשיו, כשהם רואים את ההתפתחות שלי ומה זה נותן לי וכמה זה כיף לי, הם ממש תומכים וחושבים שזה מגניב והם ממש איתי יד ביד. הם מגיעים למרוצים, אבא שלי מגיע גם לאימונים".

טל גולקרוב. צילום אורון גלוקרוב

טל גולקרוב. צילום אורון גלוקרוב

# # #

לצד ההדרכה והאימון, טל היא נהגת מרוצים לכל דבר ומתחרה בעצמה. "כן, אני משתתפת גם במרוצים", היא אומרת. "אנחנו מפיקים את האירועים ולרוב אני עובדת במרוצים, אבל כשמתאפשר אני גם מתחרה. אני אמנם לא מתחרה עונה מלאה, אלא מידי פעם. במרוץ האחרון הגעתי למקום השלישי", היא אומרת ומסבירה איך המרוץ בנוי: "מרוץ בנוי ממקצה אימון, מקצה דירוג ומרוץ. מקצה אימון זה להתאמן ולהכיר את הרכב עליו נוהגים באותו יום, מקצה דירוג מיועד להגדרת הזמן בזינוק, לדעת איפה אתה ממוקם – ראשון, שני, שלישי או אחרון וכמובן יש את המרוץ. במרוץ האחרון שהשתתפתי, לא התאפשר לי לעשות מקצה אמון ולא את הדרוג ולכן לא הכרתי את התוואי והרכב וגם זינקתי אחרונה, אבל עדיין סיימתי על הפודיום במקום השלישי, גאה, מרוצה ועם הרבה אדרנלין", היא מספרת בחיוך רחב.
עם איזה רכבים מתחרים?
"אנשים מביאים את הרכבים שלהם ואפשר גם לשכור מאיתנו".
התחרות מעורבת, נשים וגברים?
"כן. מלבדי הייתה עוד אישה אחת, נחמה בוגין, היא התחרתה על ה- 208 טורבו ולקחה את המקום הראשון. במקום השני זכה חבר שהתחרה בפז'ו שונה משלי ואני הייתי במקום השלישי באותו מרוץ".
יש בתחום הרבה נשים?
"יש, אבל לא הרבה ובעונה קודמת היו אולי שתיים. הסיבה היא שאני חושבת שזה לא כזה נפוץ בארץ, היא שהספורט המוטורי עדיין לא נכנס חזק כאן ונשים חוששות. לגברים יש קצת יותר ביטחון, אבל כשהן מגיעות, הן עפות ועושות תהליכים והרמה שלהן מאוד גבוהה. זה לא בהכרח שהגברים יותר טובים. הבוס שלי אוהב להגיד שנשים יותר טובות כי הן יותר מקשיבות".
כשהתחלת היו לך פחדים, חששות?
"ברור שפחדתי, אבל פחד זה דבר טוב, כי הוא שומר עלינו, נותן לנו גבולות ועזר לי להתחיל נכון. כל מה שאנחנו עושים וכל מה שאנחנו מלמדים בקורסים שלנו, מתקשר לנהיגת מרוצים ונשמע מפחיד ומטורף, אבל בסוף הכל מושתת על נהיגה נכונה. אני מתחילה לאט ובונה טכניקה נכונה מההתחלה וכשאני מעלה את הקצב זה לא מפחיד כמו שזה נראה, כמו למשל אם הייתי מתחילה מהר ונלחצת. עשיתי תהליך מאוד נכון, יש לי בטחון ואני מאמינה בעצמי שהכל בסדר. אני מאמינה שגם אם אני פוחדת זה בסדר. אם יש פחד, כנראה יש משהו קטן שאני עושה לא נכון ואז אני עוצרת ובודקת למה אני מפחדת, מנתחת ומגיעה לגורם של הבעיה ואז מתאמנת על זה בקצב איטי. אחרי זה, כשאני מעלה לאט לאט את הקצב, הפחד פוחת".

טל גולקרוב. צילום אורון גלוקרוב

טל גולקרוב. צילום אורון גלוקרוב

# # #

מועדון פרודרייב הוקם בשנת2015 על ידי ראם סמואל וגידי קרונין, שניהם אלופים במרוצי מכוניות בינלאומיים ומאמנים מזה עשרות שנים את כל סוגי הנהיגה המתקדמת והספורטיבית, שהביאו את הנהגים שאימנו להישגים גדולים במרוצים בארץ ובעולם.
גם הספורט המוטורי הושבת עם פרוץ מגפת הקורונה בארץ "בתקופת הקורונה כמו כולם גם אני הייתי בחל"ת", מספרת טל, "אך מאחר ויש לנו בבית סימולטור, אז חזרנו כולנו כשאנחנו דווקא הרבה יותר טובים ומאומנים. לא היה לי מה לעשות בבית מלבד זה, המשכתי להתאמן כל הזמן וגם להתקדם".
את נהגת יותר טובה על הכביש היום?
"ברור, אין ספק בכלל. יותר טובה וגם יותר מאופקת וסבלנית. יש לי את המקום לעשות את זה, אם אני רוצה לנסוע יותר מהר, ובנוסף לכך למדתי דברים הרבה יותר מעשיים לנהיגה נכונה ביום יום".
מי מגיע אליכם?
"אנחנו נוגעים בכל תחום בנהיגה, אם זה נהגת צעירה שהוציאה רישיון וההורים רוצים לתת לה קצת יותר ביטחון וכלים וידע, אנשים שיש להם חרדות נהיגה כי עשו תאונה או סתם פוחדים וחוששים, או סתם אנשים שרוצים לבוא לחוויה. יש נשים שקונות לבעלים שלהן חבילות כיף אצלנו ועכשיו הרבה בעלים גם קונים לנשים שלהם, קונים להן אימון על רכב מרוצים, לטעום מה זה. ויש כמובן את נהגי המרוץ שמתחרים אצלנו בליגות ורוצים להשתפר ולהיות יותר ויותר טובים. אני יכולה לשבת עם בנאדם בחדר במשך שעתיים ואז נופל לו האסימון, לא תמיד צריך לנהוג בשביל זה, הרבה דברקים הם בראש ועניין של מנטליות".
מאז שגולקרוב זוכרת את עצמה, היא הייתה טום בוי. "נמשכתי למכוניות ולנהיגה ואהבתי לשחק במשחקי בנים, אולי זה כי יש לי אח גדול וזה מה שראיתי", היא אומרת. "אני זוכרת שהייתי הולכת איתו לקרטינג בשביל הכיף, הוא היה מתחרה ואני הייתי צופה בו ומעודדת אותו. יש לי תמונה מהקרטינג כשהייתי ממש קטנה עם קסדה ענקית וכפפות ענקיות. תמיד שיחקתי במכוניות קטנות", היא נזכרת.
מה אומר אחיך היום על ההצלחה של אחותו הקטנה?
"אח שלי עף על זה שאני בתחום הזה. עכשיו הוא מבקש ממני שאני אעשה לו הדגמות ושואל כל מיני דברים וזה מצחיק, כי אני תמיד הסתכלתי עליו כעל אלוהים בתחום הזה וזה התהפך. אבל כמובן שהוא גם טוב".
יש גיל מינימום לנהיגה במסלול מרוץ?
"אפשר להגיע למסלול מרוצים כבר מגיל 14 ולנהוג על רכב שמוגבל בנפח מנוע. זה מיועד לילדים שאוהבים את זה או שרוצים להיות טובים לקראת הטסט ושעורי הנהיגה ואפשר להגיע גם ללא רישיון, כל עוד יש מאמן שיושב לידו, אפשר לעלות על המסלול. זה כיף ענק".

# # #

גולקרוב נולדה וגדלה בפתח תקווה. היא למדה בבית הספר ביאליק, בחטיבת עלומים ובתיכון גולדה כשעוד היה בשכונת יוספטל. "בתיכון הרחבתי פיזיקה ומתמטיקה, עשיתי אנגלית חמש יחידות ומחשבת ישראל. תמיד נמשכתי למקצועות הגבריים. בצבא דחיתי את השירות בגלל שלמדתי הנדסאית אלקטרוניקה, למדתי שנתיים בשנקר שהיה ממוקם בתוך אוניברסיטת תל אביב. בהמשך התגייסתי לחיל חימוש, הייתי אופטיקאית ואחראית על בקרת אש ותומ"ת (תותח מתנייע)", היא מספרת. "אני תמיד הייתי טום בוי וכנראה שזה קשור לאבא ולאחי שגדלתי לצדם".
כיום מתגוררת גולקרוב בשכונת שעריה. "שכרתי דירה בעיר, כי אני אוהבת את פתח תקוה. אני אוהבת את העיר הזו, היא נוחה ונמצאת במרכז וקרובה להכל וכמובן אני קרובה להורים שמתגוררים בכפר גנים".
כן, והזוגיות שלה נולדה על המסלול. "את בן הזוג שלי הכרתי כשהוא היה מאמן שלי כשעשיתי את קורס מאמנים. סיימתי את קורס המאמנים ועבדנו חצי שנה ביחד ואז התחלנו לצאת. היום אנחנו עובדים וגרים ביחד".
עד מתי תמשיכי בתחום?
"אני לא יודעת, מבחינתי אני כרגע פה. תמיד יש לי אופציות נוספות ויש עוד הרבה דברים שמעניינים אותי. אני חושבת לעשות תואר שני בסטטיסטיקה. אבל בשלב הזה כיף לי, אני אוהבת את תחום ההדרכה, והמרוצים זה יותר בשביל הכיף".


רוצים להיות מעודכנים בכל הנושאים החמים בפתח תקוה?

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "מלאבס" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"


אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר