כניסת השבת בפתח תקוה: 16:18
יציאת השבת: 17:17
לנוהגים כמנהג ירושלים 16:02, 17:16
ד"ר יואל בר גיל צילום זאב שטרן
ד"ר יואל בר-גיל על פרשת השבוע, פרשת תולדות:
"תולדות יצחק" דמו במידה רבה לאלה של אברהם אביו, אם כי היו פחות דרמטיים. יצחק היה איש אמונה וזכה בהתגלות האל "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה". רבקה אשתו היתה עקרה וילדה לו בנים רק לאחר תפילתו לקב"ה "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". כשהיה הרעב בארץ – "וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה", ואז כמו אביו כששאלו אנשי המקום מי האשה היפה שאיתו "וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא". הוא זכה לכל טוב בגלל אמונתו והתנהגותו "וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה", וגם רועיו רבו עם הרועים המקומיים "ְכָל-הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי, אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים", אך הוא הורה לאנשיו לפעול בשום שכל ולא התדרדר לריב אם המקנאים בו, עד שכרת אתם ברית לשיתוף פעולה אזורי. יצחק תיחמן את יעקב אחיו, פעם אחת ביוזמתו "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ, לִי." פעם אחרת הוא פעל בהנחיית אמו: "עַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ; לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן, וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב, וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל, בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ." רבקה דאגה שבנם יעקב, ישא אשה מבית טוב : "וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק: קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת; אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, לָמָּה לִּי חַיִּים … וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם".
מסיפור חייהם של יצחק ורבקה אנחנו רואים שאבותינו ואימותינו לא היו קדושים וחפים מכל רבב. הם היו אנשי אמונה ורודפי שלום, אך לא תמיד אמרו את כל האמת כדי לשרוד ולהסדיר את ענייניהם. למרות אמונתם באל, הם הבינו שצריך לפעול ביוזמה עצמית בעזרת השם, ולא לתת לדרך המקרה ולגורל לעצב את חייהם. בזכות אמונתם והתנהגותם הם זכו לכבודה רבה שעוררה עליהם את קינאת שכניהם, אך הם הקפידו לפתור את הבעיות בדרכי שלום ולשתף פעולה עם שכניהם. עוד נלמד על מקומה החשוב של האמא בעיצוב חיי המשפחה. רבקה, כאשה דעתנית, השפיעה על יצחק ואת ההחלטות החשובות במשפחה הם קיבלו ביחד. היא גרמה לכך שיעקב הצעיר יגדל ויתפתח בדרך הישר, ישא אשה מבית טוב ויהיה ממשיך השושלת, בדומה לחמותה שרה, שגרמה לכך שיצחק יהיה ממשיך שושלת אברהם.
נאחל למשפחותינו שהאם והאב יפעלו במשותף לניהול המשפחה ולחינוך הילדים בדרך הישר, שישרור ביניהם שלום-בית שיתרום להחלטות נכונות שיקבלו; שיתייחסו לשכנים בכבוד ושיפתרו כל סכסוך בנועם ובדרכי שלום ארציים, גם אם לא על פי האמת המוחלטת האלוהית.
# ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות ובחגים ואירועי מעגל החיים, בכפר-גנים, במסגרת מגבלות התקופה והוראות השעה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
