עיריית פתח תקווה. צילום זאב שטרן
עיריית פתח תקווה. צילום זאב שטרן

דוח מבקר המדינה: ביקורת חריפה על התנהלות עיריית פתח תקווה

טיפול כושל בנושא המתנות לעובדים ולנבחרי ציבור, העברת תקציב לוועד העובדים ללא הסכם ומבלי שידוע למה משמש הכסף, העסקת קרובי משפחה שיש בניהם כפיפות והתקשרות עם נותני שירותים ללא מכרז - כל הליקויים בהתנהלות עיריית פתח תקווה שמצא מבקר המדינה

פורסם בתאריך: 21.11.17 15:59

מבקר המדינה, יוסף שפירא, התיר לפרסום לפני זמן קצר את דוח הביקורת העוסק ברשויות המקומיות לשנת 2016. בדוח פרק נרחב על התנהלות עיריית פתח תקווה.

בחודשים נובמבר 2016 ועד פברואר 2017 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת במגוון נושאים בעיריית פתח תקווה ובהם בתחומי המתנות הניתנות לנבחרי ציבור ולעובדיה, היבטים כספיים ואתיים בהתנהלות העירייה מול ועד העובדים שלה, העסקת קרובי משפחה של חברי ועד העובדים, מכרזים והתקשרויות וניתוח הגירעון המצטבר של העירייה. הביקורת נוגעת לשנים 2013-2016.

עיריית פתח תקוה צילום זאב שטרן

עיריית פתח תקוה צילום זאב שטרן

קבלת מתנות שלא על פי הנוהל

בתחילה מתייחס שפירא לעניין המתנות שקיבלו נבחרי הציבור ועובדים בעירייה, שלא על פי הנוהל. "נבחרי ציבור ועובדי עיריית פתח תקווה קיבלו מתנות במסגרת עבודתם בעירייה בלי לקבל היתר לקבלתן, ולמותר לציין שבלי לשלם עבורן, ובכך לא פעלו על פי הנדרש בחוק שירות הציבור (מתנות), ובתקנות שירות הציבור (מתנות)", כתב מבקר המדינה. "עיריית פתח תקווה לא קבעה הנחיות בנוגע למתנה הניתנת לנבחרי העירייה ולעובדיה בהתבסס על החוק והתקנות. העירייה גם לא מינתה ועדה עירונית לטיפול בנושא המתנות הניתנות לנבחריה ולעובדיה. העירייה אף לא ניהלה ספר מתנות ולא ניהלה רישום של המתנות שקיבלה ובו פרטים על נסיבות קבלת כל מתנה, תיאורה ושווייה המשוער. העירייה גם לא הקימה ועדת היתרים לטיפול בנושא קבלת המתנות, לא אחסנה את המתנות ולא מסרה שום מתנה לידי האפוטרופוס הכללי. בגלל טיפולה הכושל של העירייה בנושא המתנות, אין לה למעשה מושג היכן נמצאות כלל המתנות שקיבלו נבחריה ועובדיה במשך השנים, כיצד השתמשו בהן ואם בכלל כולן, עד האחרונה שבהן, אכן נמצאות בחזקתה".

מבקר המדינה מציין כי במשרדי עיריית פתח תקווה, בחדריהם של נבחרי העירייה ובפרט בחדרו של ראש העירייה, נמצאות כמאה מתנות שהתקבלו במהלך עבודתם של הנבחרים והעובדים במשך השנים. מדובר בעיקר בציורים, במדליות ובגביעים – זאת לצד תבליטים, פמוטים וחנוכיות. המבקר ציין כי העירייה לא רק שלא הנחתה את עובדיה ונבחריה כי חל עליהם איסור לקבל מתנות שלא אושרו, אלא היא התעלמה מהדינים וההוראות בנושא. "בכך נהגה העירייה שלא בהתאם ללשון החוק והתקנות, והדבר עלול לכרסם באמון הציבור בה ובשמירתה על טוהר המידות", ציין המבקר. "יתרה מזו, מאחר שהנושא לא הוסדר, נבצר מהעירייה לדעת היכן נמצאות כלל המתנות שניתנו לעובדיה ולנבחריה במשך השנים, איזה שימוש נעשה בהן והאם כל המתנות שניתנו עדיין נמצאות בחזקתה".

בתגובה שהוציאו בעיריית פתח תקווה בעקבות פרסום הדוח בעניין המתנות נכתב: "על אף שמדובר במתנות סמליות בעלות נמוכה כגון, מדליות, גביעים וכו', ועל אף שאין הסדרה של משרד הפנים לנוהל זה והמבקר אף העיר על כך למשרד הפנים, המחלקה המשפטית החלה לגבש נוהל להסדרת רישום לקבלת מתנות לנבחרי ציבור".

איציק ברוורמן. צילום דוברות העירייה

איציק ברוורמן. צילום דוברות העירייה

העברת תקציב לוועד ללא הסכם

בנוסף התייחס שפירא בדוח להשתתפות העירייה בתקציב ועד העובדים העירוני – שהוא נציגות העובדים במקום העבודה ותפקידו לפעול להסדרת עניינים הנוגעים לתנאי העבודה של כלל העובדים. מקורות המימון של ועד העובדים הם כספי הרשות המקומית המועברים מקופתה וכן תשלומים חודשיים קבועים שהעובדים מפרישים לפעולותיו. בשנים שאליהן מתייחסת הביקורת העבירה העירייה לועד העובדים בעירייה כ-16.6 מיליון שקלים. על פי הדוח, השתתפות העירייה גדלה מסך של 2.5 מיליון שקלים בשנת 2013 לכ-4.5 מיליון שקלים בשנת 2016.

לטענת המבקר הכספים הועברו ללא חתימת הסכם עם הועד. "עיריית פתח תקווה נהגה להעביר מדי שנה מיליוני שקלים לוועד העובדים שלה, אף שמעולם לא חתמה עם ועד העובדים על הסכם שיעגן את הזכויות והחובות של כל צד", מציין המבקר. "כמו כן, בידי העירייה אין כל מסמך שאפשר ללמוד ממנו על דיונים שהתקיימו עוד לפני תחילת השנה כדי לקבוע אילו סכומים יועברו לוועד העובדים מדי שנה. העירייה אף לא דרשה כי ועד העובדים יגיש לה לפני תחילת כל שנה בקשה להשתתפות בתקציבו ובפעולותיו, בחתימה של מורשי החתימה של הוועד ורואה החשבון של הוועד. בנוסף לא דרשה בתחילת כל שנה אסמכתאות המעידות כי התקציב נוצל, כגון דוח כספי חתום על ידי הגזבר ויו"ר הוועד ודוח ניצול תקציב לשנה הקודמת. מבקר המדינה מעיר לעירייה בחומרה על ששנים רבות היא הקצתה מתקציבה הרגיל מידי שנה סכומים גדולים לוועד העובדים שלה בלא שהכינה הסכם בנדון ובלא שנקבעה מסגרת תקציבית להעברות הכספיות".

במקרה שהתרחש בשנת 2015, מציין המבקר, בוועד ביקשו מהעירייה השתתפות במחצית העלות של שי מתוק לחנוכה שמחולק מידי שנה לעובדים. באותה שנה העלות הכוללת עמדה על 175 אלף שקלים, כאשר העירייה העבירה את מלוא הסכום ולא מחצית כפי שביקשו בועד.

בנוגע להתנהלות מול ועד העובדים, ציינו בעירייה בתגובה: "הנהלת העיר והגורמים העירוניים הרלוונטיים פועלים בשקיפות ובתאום ומקדמים שיתופי פעולה פוריים יחד עם ארגון העובדים. בדוח לא נטען כי העברת הכספים נעשית מחוסר סמכות. גזברית העירייה מפקחת על העברת הכספים לארגון, כדין. יצוין כי לעיריית פתח תקוה, בדומה לרשויות אחרות, אין כל הנחיה של משרד הפנים בנושא הנדון מאחר והוא משאיר לכל רשות לבחור את דרך התנהלותה מול ארגון העובדים".

ארבעה קרובי משפחה במחלקה אחת

המבקר שפירא מתייחס גם להעסקת קרובי משפחה בעירייה שיש בניהם יחסי כפיפות. בדוח הוא מתייחס למספר מקרים, בניהם ארבעה קרובי משפחה שעובדים באותה המחלקה תוך יחסי כפיפות ישירים, ועל חבר בוועד העובדים, שמשמש משנת 2006 כמנהל מחלקה בחינוך ואחראי על אבות הבית, כשאחד מהם הוא אחיו.

"העירייה לא הקפידה על קיום הוראות פקודת העיריות והנחיות משרד הפנים לעניין העסקת קרובי משפחה, ועקב כך התאפשרה העסקתם של ארבעה קרובי משפחה מדרגה ראשונה באחת ממחלקות העירייה תוך קיום יחסי כפיפות ישירות בינם ובין מנהל המחלקה, שמכהן גם כחבר בוועד העובדים של העירייה", כתב מבקר המדינה. "יחסים כאלה, הגורמים להיווצרות ניגוד עניינים, הם מקור לפגיעה בשיקולים הניהוליים של הנהלת המחלקות האלה ושל הנהלת העירייה, ויש בהם כדי להשפיע על ההחלטות שהיא מקבלת בעניין תנאי העבודה של העובדים".

בתגובה להעסקת קרובי משפחה, ציינו בעירייה: "רוב הממצאים שנמצאו על ידי משרד מבקר המדינה מקורם בשנות ה-90 ואינם רלוונטיים להיום. הנהלת העיר הנוכחית מקפידה מאוד לפעול על פי נוהל משרד הפנים. אין מניעה בהעסקת קרובי משפחה ובלבד שלא יהיו ביניהם יחסי כפיפות וכל מי שניגש כיום למכרז אותו מפרסמת העירייה, חותם על טופס הצהרה לקרבת משפחה. מועמד שזכה במכרז ויש לו קרובי משפחה בעירייה, האישור הסופי להעסקתו מותנה באישור הלשכה המשפטית של העירייה. במידה ומתעורר חשד לגבי מועמד מסוים, המחלקה המשפטית שפועלת באופן מקצועי ובלתי תלוי, מעבירה את הממצאים לוועדת השירות של משרד המשפטים".

יוסף שפירא. צילום יצחק הררי, דוברות הכנסת

יוסף שפירא. צילום יצחק הררי, דוברות הכנסת

לא פועלים לכיסוי הגירעון המצטבר

המבקר התייחס גם לגירעון העירוני המצטבר של העירייה, שהצטבר במשך שנים רבות לסך של 175 מיליון שקלים. "מעיון בדוחות הכספיים ובספרי התקציב של עיריית פתח תקווה לשנים 2011-2015 עולה כי העירייה אינה מפרישה מתקציבה את הסכומים הדרושים לכיסוי הגירעון שצברה בשנים קודמות", כתב המבקר והוסיף. "משרד המבקר העיר לעירייה כי אף שהיא נחשבת לעירייה איתנה גם לנוכח שיעור הגירעון המצטבר שלה, ראוי לקבוע תוכנית רב שנתית כדי להפריש מתקציבה את הסכומים הדרושים לכיסוי הגירעון המצטבר שלה".

בעירייה ציינו בתגובה בנוגע לגירעון: "חלק מגירעונה המצטבר של העירייה נוצר בשנים 2003 ו-2004 בעקבות הקמת תאגיד המים מיתב. משנת 2008 תקציב העירייה מאוזן והגרעון שלה קטן מ-12.5 אחוז מסך ההכנסות, ולנוכח שיעור זה עיריית פתח תקוה נחשבת לעירייה איתנה. גרעון העירייה בסוף שנת 2015 מסתכם 175 מיליון שקלים, 100 מיליון שקלים מהסכום נוצר עוד בשנות ה-90 של המאה העשרים ויתרתו, 75 מיליון שקלים, מקורו בעיקר בהפרשות בגין תשלום פסקי דין. זאת ועוד, שיעור הגירעון זניח יחסית לתקציב העירייה והוא עתיד לפחות עוד יותר בשנים הבאות".

מספר חברים מועט בוועדת המכרזים

אבל כאן הביקורת אינה מסתיימת. מבקר המדינה הצביע על מספר ליקויים בהתנהלות העירייה בתחום המכרזים והתקשרויות. אחד מהם הוא היעדר נוכחות של חברי ועדת המכרזים העירונית, שלעיתים משתתפים בה שלושה חברים בלבד מתוך 11 – מספר נוכחים שמספיק על מנת לקיים ישיבה בה מתקבלות החלטות בעלות השלכות כלכליות חשובות. "בשנים 2015 ו-2016 חברי ועדת המכרזים, שהיא ועדת חובה, נעדרו תכופות מישיבות הוועדה, וזאת גם כשהוועדה דנה בהתקשרויות בהיקף כספי ניכר", כתב שפירא. "יצויין כי בשנת 2015 שלושה מחברי הוועדה נעדרו מרובן המכריע של הישיבות, ואף על פי כן המשיכו לכהן כחברי הוועדה גם בשנת 2016, ואף בה הם נעדרו ממרבית הישיבות. משרד מבקר המדינה מעיר לחברי ועדת המכרזים כי לא ראוי שחבר ועדה ייעדר מישיבות הוועדה, ועל אחת כמה וכמה ממרבית ישיבותיה".

עוד בתחום המכרזים, ציין מבקר המדינה, כי בשנת 2016 התקשרה העירייה ללא מכרז עם נותן שירותים עבור הפקת אירועים, אף שהיקף ההתקשרות היה גדול מהסכום שמחייב ביצוע מכרז. במקרה אחד העירייה הזמינה בסך 250 אלף שקלים ציוד של הגברה ותאורה עבור הפקת אירועים שונים בעיר כגון הרצאות, ערבי זמר וחגיגות. במקרה השני, בשנת 2016, שכרה העירייה מחברה חיצונית ציוד בסך 543 אלף שקלים עבור הפקת אירועים. נמצא כי העירייה התקשרה עם החברות ללא מכרז, אף שסך ההתקשרות מחייב ביצוע מכרז.

בעירייה ציינו בנוגע לדוח המבקר וציינו: "העירייה תרענן את הוראות נוהל הרכש ונוהל הצעות המחיר ואת החשיבות שבפרסום החלטות ועדת הרכש בסמוך למועד הישיבה, על מנת שלא לעכב את הליך הרכישה".

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר