החפירות הארכאולוגיות שהחלו בשנת 2011 בסמוך לראש העין חשפו ממצאים היסטוריים מרתקים. ממש מתחת לאף של תושבי שכונת פסגות אפק ותושבי ראש העין בכלל, מסתתרת היסטוריה בת אלפי שנים, שהשבוע הצטרף אליה גם מפעל מים היסטורי, שעשוי גם להיות הממצא האחרון לשנים הקרובות. ברשות העתיקות מציינים כי הממצא מסיים למעשה את עבודות היזומות של הרשות בבניה בראש העין, אך הם ימשיכו ללוות את הבניה בשכונות החדשות במידה ויתגלה משהו חריג במהלך העבודות.
"השטח הזה שבו מוקמת ממש עיר חדשה בשנים האחרונות, היה שטח אימונים של צה"ל, וברגע שהוחלט לבנות שם שכונת מגורים, משרד הביטחון מסר את השטח למשרד השיכון, וכחלק מהתהליך להכשרת השטח לבניה, פונים לרשות העתיקות", אומר גלעד יטאח, ארכיאולוג של רשות העתיקות ומנהל אתר החפירה בראש העין, "הרשות באה לשטח ומבצעת סקר של כל מה שרואים מעל פני השטח ואז ממפים את השרידים. לאחר מכן אומרים למשרד השיכון שמצאנו מספר נקודות ארכאולוגיות, וצריך לבצע חפירה ארכאולוגית שמטרתה לתעד את השרידים. זו פעולה חד פעמית כי אחרי זה הטרקטורים עולים בשטח והמידע הולך לאיבוד. רשות העתיקות יכולה להגיד שבמהלך החפירה גילינו ממצא שמוגדר כייחודי ואנו לא רוצים שהוא יפגע, ולכן אנו דורשים לשלב אותו כשטח ציבורי בצד או בלב שכונות המגורים. אפשר לומר שמרבית שהממצאים כן יהרסו לטובת הבניה, אך יש גם ממצאים ייחודים שצריך לשמור עליהם. לכן המטרה היא שרשות העתיקות לא תתיר להרוס את בית החווה או את מפעל המים, והם יישארו בשטח לרווחת הציבור.
אפשר להגדיר את החפירות בראש העין כייחודיות?
"במקצוע שלנו כל הזמן מתגלים דברים חדשים ויש הפתעות גדולות וקטנות. לא ידענו להגיד שנמצא מנזר עם פסיפס צבעוני ומטבעות. עד שלא חופרים לא מוצאים. את מערכת המים שמצאנו לא הכירו, רק אחרי שחפרנו ראינו שיש שם מערכת מים יוצאת דופן. המבנים האלו אומרים שהם לא חיו לבד בשטח ושמסביב הייתה מערכת חקלאית, ושיש פה אפשרות לספר סיפור שלם יוצא דופן".
עבודות מאגר מים. צילום גילי שטרן
פגישה עם אלכסנדר מוקדון
הגילויים המרכזיים של החפירות החלו בשנת 2014, אז התגלה בית חווה, שמוערך כבן כ-2,800 שנה. החפירות התבצעו באזור המזרחי של ראש העין, לפני התרחבות הבניה באזור.
מדובר בחווה, שכוללת 23 חדרים, ושנבנתה במאה ה-8 לפני הספירה. מבני החוות בתקופה זו שימשו כמין יישובים קטנים, אשר תושביהם לקחו חלק בעיבוד התוצרת החקלאית. הגתות הרבות שנתגלו בקרבת היישוב מעידות על כך שתעשיית היין באזור הייתה ענף החקלאות העיקרי במקום. ממגורה גדולה, אשר שמשה לאחסון תבואה, מלמדת כי התושבים הקדמונים עסקו גם בגידול דגן.
ברשות העתיקות ציינו כי המבנה המשיך לפעול גם בתקופות מאוחרות יותר כמו התקופה הפרסית וההלניסטית- תקופה שהחלה בארץ עם בואו של אלכסנדר מוקדון, שהיה אחד המצביאים הדגולים בהיסטוריה של העולם הקדום. עדות לנוכחות יוונית באזור נחשפה על אחת מרצפות המבנה, בדמות מטבע כסף נדיר אשר עליו טבוע שמו של המצביא. ברשות ציינו כי באחד מצדדי המטבע ניתן לראות את דמותו של האל זאוס, ואילו בצד השני מופיע ראשו של הראקלס. ברשות העתיקות ציינו כי לאור רמת ההשתמרות הגבוהה של המבנה, הם החליטו יחד עם משרד הבינוי לשמר את המבנה במקומו, לטובת תושבי העיר וציבור המטיילים.
כחודש לאחר גילוי בית החווה גילו ברשות העתיקות פקעת של רקפת מצויה בת כ-200 שנה. הפקעת נמצאה במסגרת העתקת צמחים מוגנים במזרח ראש העין, שבה נבנות בימים אלו שכונות מגורים. הפקעת שהתגלתה בהעתקות הנחשבת למין מוגן, ובקוטר של כ-30 ס"מ. לפי הערכת אנשי רשות העתיקות מדבור בפקעת כבת 200 שנה, ואת ההערכה הזאת הסיקו ברשות בהתאם לכך שפקעת של רקפת גדלה בממוצע בסנטימטר אחד כל חמש שנים, ולפיכך העריכו את גילה. ברשות ציינו כי מדובר במחזה נדיר שנראה רק לעיתים רחוקות, וכי עבודת העתקה של צומח מוגן הוא חשוב והכרחי במקומות בהן נעשות עבודות בנייה ותשתית. בהמשך החפירות גילו החוקרים גם כנסייה בת כ-1,500 שנה, שבה היו גם פסיפסים צבעוניים. הכנסייה, יחד עם החווה העתיקה, ציינו ברשות העתיקות, יישארו בשטח לטובת התושבים, ולא יהרסו כחלק מהעבודות.
לפני מספר חודשים שוב עלו החפירות בראש העין לכותרות, כל זאת בשל ממצא היסטורי בן "רק" 100 שנה לערך, ומתקופת קרב במלחמת העולם הראשונה בין הצבאות הבריטי והעות'מאני. מבין העדויות ניתן למצוא עשרות תרמילי כדורים, רסיסי פגזים ופריטים צבאיים. החפירה נערכה במסגרת סלילת כביש גישה בין ראש העין לפארק תעשיה אפק, והממצאים הוצגו לנספחת הצבאית בשגרירות בריטניה בישראל, קולונל רוני ווסטרמן וליו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, ערן תירוש.
כמו במקרים רבים בחקר הארכיאולוגיה, הגילוי המעניין החל לגמרי במקרה, לאחר שחניך המכינה הקדם צבאית גילה תרמיל כדור אותו הוא הגיש למנהל החפירה, יוסי אלישע. אלישע הופתע לגלות שמדובר בתרמיל רובה, ועוד יותר כאשר הסתבר שמדובר בתרמיל ממלחמת העולם הראשונה. הוא ציין כי ארכיאולוגים מצפים לחשוף באתרי עתיקות ממצאים קדומים בני מאות ואלפי שנים, בעוד שבמקרה הנוכחי התגלה להם מקרה שמוגדר "כצעיר", קרי, בן 100 שנה. הצוותים נשאבו לתוך הסיפור. חניכי המכינה והפועלים אספו עוד ועוד תרמילים, רסיסי פגזים ופרטים צבאיים שונים. בנוסף, התגלו שתי עמדות צבאיות ששימשו את הצבא העות'מאני – האחת מוקמה בתוך מגדל שדה קדום, והשנייה צמוד לטרסה חקלאית. לאור הממצאים, הסיקו ברשות העתיקות כי ממצאים אלו מהווים עדות לאחד הקרבות המרכזיים שהתרחשו בארץ ישראל בין הכוחות הבריטיים לכוחות התורכיים בעת מלחמת העולם הראשונה. מדובר בקרב שהיה חלק מקרב מגידו, שהתרחש ב-19 לספטמבר 1918. שני גדודים של הבריטים תקפו את האתר שהתגלה כחלק מהתקפה על העות'מאניים.
שרידי קרב בריטים עות'מאניים ראש העין. צילום קלרה עמית, רשות העתיקות
"אגירת מי גשמים הייתה צורך בסיסי"
השבוע, כאמור, הצטרף לשרשרת ההיסטורית שעל יד הבית גם מפעל מים מרשים בגודלו, וכבן כ-2700 שנה ושצפוי להפוך לשטח ציבורי פתוח לרווחת הציבור. החפירות התקיימו בהשתתפות תלמידי מגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה של משרד החינוך. ברשות העתיקות מציינים כי אורכו של מפעל המים שנחשף הוא כמעט 20 מטר, והוא מתנשא לגובה של יותר מ-4 מטר המאגר נבנה בתחומו של מבנה גדול, שאורך כל אחד מקירותיו היה כמעט 50 מטר. על רצפות החדרים נמצאו שברי כלי חרס אשר חלקם ודאי שימשו להוצאת מים מהמאגר. נראה שהמבנה ומאגר המים נוסדו בשלהי תקופת הברזל (סוף המאה ה-8 או ראשית המאה ה-7 לפנה"ס), "קשה שלא להתרשם ממראו של החלל התת קרקעי הגדול, שנחצב לפני שנים כה רבות", אומר יטאח, "בעת העתיקה, אגירת מי גשמים הייתה צורך בסיסי ביותר. באזור יורדים כ-500 מילימטר גשם, ונראה כי גשמי החורף מילאו את המאגר בנקל. על דפנות המאגר, בסמוך לכניסה, זיהינו חרוטות של דמויות אדם, צלבים ועיטור צמחי אשר ככל הנראה נחרטו בתקופה מאוחרת יותר בידי עוברי אורח. בסך הכל זיהינו שבע דמויות, אשר גודלן 15 – 30 ס"מ. לרוב ידיהן מונפות באוויר, ונראה שחלקן מחזיקות חפץ כלשהו".
כפי שצוין, בשנים האחרונות נחשפו בחפירות באזור ראש העין מספר בתי חווה שנבנו אף הם בסוף תקופת בית ראשון. נראה שמבנים אלה הוקמו לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 720 לפנה"ס, אז השתלטה האימפריה האשורית על האזור, "המבנה שנחשף בחפירה כעת, שונה ממרבית בתי החווה שנחשפו בעבר", אומר יטאח, "לפי תכניתו הסדורה, שטחו רחב הידיים, קירותיו האיתנים ומאגר המים המרשים שנחצב בו, יתכן שמדובר באתר בעל אופי מנהלי, אולי כזה ששלט על בתי החווה שסביבו".
מה ממצאים שהכי הרשימו אתכם בחפירות בראש העין?
"בחפירה שאני ניהלתי, אז מערכת המים הוא הממצא המרשים ביותר בחפירה הנוכחית. אך בחפירות הקודמות התגלה למשל מבנה מינהל מהתקופה הפרסית עם אמבט ישיבה לרחצה של הרגליים. בכנסיה התגלה פסיפס צבעוני ויוצא דופן".
אפשר לומר שככל שהממצא יותר עתיק הוא יותר מרשים?
"התשובה היא סובייקטיבית, כי אם מישהו חוקר את מלחמת העולם הראשונה אז עבורו הממצאים הם מיוחדים יותר. ברור שלממצא העתיק יש חשיבות אך יש חשיבות גם למה שמעניין את החוקר. גם סדר הגודל הוא בעל חשיבות. אפשר למצוא ממצא דל מאוד מתקופה עתיקה יותר לעומת ממצא שהוא עשיר מתקופה פחות עתיקה".
איך בדיוק יראו האתרים שיפתחו לרווחת הציבור?
"יש שיתוף פעולה כדי להפוך את המקום לטובת הציבור. עד היום יש שבעה או שמונה אתרים שלא כולם מרוכזים במתחם אחד והחוכמה תהיה להפוך את המקומות האלו לכאלו שנגישים לציבור. אני יודע שליד מפעל המים מתוכננת טיילת שממנה אפשר יהיה להשקיף מלמעלה לכיוון המבנה. חשוב שהמקומות האלו לא יהפכו להיות עזובה של קוצים ושהתושבים יוכלו לטייל בהם. כרגע האתר ברובו עוד אתר בניה, אך המטרה היא שהמקומות והממצאים יהיו נגישים לציבור".
עם זאת, יטאח מספר על כי החפירה הנוכחית מסיימת את העבודות בראש העין, אלא אם כן יתגלו במהלך העבודות ממצא מיוחד, "כרגע החפירה שסוגרת את הפיתוח של ראש העין לעשור הקרוב הסתיימה, ככה שתגלית יוצאת דופן אני לא צופה", הוא מוסיף, "אנו מלווים את העבודות של הטרקטורים בשטח וייתכן ונגלה איזה חלל תת קרקעי. ככה שהתגלית של מפעל המים הוא החפירה האחרונה שמתוכננת עד שיחליטו להרחיב את ראש העין פעם נוספת".
פסיפס מנזר ראש העין. צילום אסף פרץ
