מועדון עמך פתח תקוה בניהולה של עפרה בן דוד גוטמן, ותלמידי מגמת הצילום והתקשורת בתיכון יצחק שמיר בניהולה של אמירה רוזן, קיימו שיתוף פעולה וייצרו יחד את ספר המתכונים הכי מיוחד והכי מרגש שיצא כאן: הספר 'מתכון וזיכרון' ובו 63 מתכונים של ניצולי שואה חברי המועדון. על צילום החברים היו אחראים התלמידים ועל הוצאת הספר, המתכונים והעריכה, המועדון.
"ספר הזיכרון זה משהו שחשבנו עליו הרבה זמן", מספרת בן דוד גוטמן. "פנינו לחברי המועדון וביקשנו מהם מתכון מבית ההורים, מתכון שהם מחוברים אליו באופן אישי, שמזכיר להם משהו והם אוהבים להכין אותו לילדים. לשמחתנו קיבלו שיתוף פעולה מאוד יפה. בהמשך פנינו דרך מיכל אשר מהמרכז העירוני לזכר השואה לבית הספר יצחק שמיר שיש בו מגמת צילום ותקשורת על מנת שיגיעו לצלם את החברים. במשך יומיים התקיימו צילומים ואלו היו יומיים מאוד מרגשים. מעבר לכך שהצילום של התלמידים היה מאוד מקצועי, נוצר קשר בין התלמידים לחברי המועדון. החיבור של החברים לבני הדור השלישי ולעיתים הרביעי הוא מאוד משמעותי עבורם. הם אוהבים להיות עם תלמידים ועם חבר'ה צעירים, חשוב להם לדעת שהם מכירים ושמעו את הסיפורים מהשואה והתלמידים מקפידים לספר שהם זוכרים ויזכרו את ניצולי השואה".
מתכון וזיכרון. מתוך הצילומים צילום באדיבות בית הספר
מתכון וזיכרון. מתוך הצילומים צילום באדיבות בית הספר
מוראל מיה, רכזת המעורבות חברתית בבית הספר, מוסיפה: "עם מועדון עמך יש לנו קשר מתמשך. אנחנו נמצאים איתם בקשר לאורך השנה. מגיעים למעגלי שיח ביום השואה הבינלאומי וביום השואה השנתי וכחלק משיתוף הפעולה, עלה גם הנושא של יצירת הפרויקט המשותף. התלמידים יחד עם רכזת הקולנוע נועה טל הרמתי, הגיעו ליום הצילום, הם שוחחו עם הניצולים וצילמו אותם תמונות אישיות לספר. זה גם נתן לילדים את האפשרות לשמוע ממקור ראשון את הסיפורים האישיים של הניצולים, לראות את האנשים מאחורי הסיפורים. הילדים חוו משהו שהם לא חווים במקומות אחרים. היה מאוד מרגש לראות את הקשר הבין דורי שנוצר תוך כדי הצילומים, לראות את התהליך שהילדים עברו עם ניצולי השואה, לראות איך תוצר כזה קורם עור וגידים ואת האנשים שעומדים מאחורי הסיפורים. זה מבחינתי הביטוי הכי טוב למעורבות חברתית, החיבור לתוך תחומי הדעת בבית הספר שמחבר את התלמידים לעשייה והקהילה".
את עומק החוויה ניתן לחוש גם בדבריה של סהר מור, תלמידת כיתה י"ב, שהייתה חלק מהתלמידים שצילמו את הפרויקט. "החוויה שאני עברתי בצילומים הייתה מאוד משמעותית", היא מספרת. "אתה מרגיש שעשית משהו עבורם, שהדבר הקטן הזה שהגעת רק לצלם אותם ריגש אותם והפך להיות משמעותי עבור שני הצדדים. לא מזמן חזרנו גם מפולין והדברים מקבלים פרספקטיבה אחרת. פתאום אתה מתחיל לשמוע יותר סיפורים ובצילומים אתה פתאום שומע ממקור ראשון, ממי שעבר את זה, וזה לא לראות בטלוויזיה או בסרטים, אלא מישהו שיושב מולך ומספר לך את הדברים".
סהר ממשיכה ומספרת: "סיפרו לנו בכיתה שאנחנו הולכים לעשות יום צילומי סטילס וסרט על התהליך. ששמענו על הספר, זה היה מאוד מרגש וכולנו רצינו לקחת חלק בזה ושנפגשנו עם הניצולים הם היו מאוד חייכנים והתארגנו לצילומים. הם דיברו עם הנכדים ושלחו תמונות. אנחנו הגענו עם שאלות, לא רצינו יותר מידי להעיק עליהם ומי שרצה סיפר, חלק דיברו על עצמם, על המשפחה ועל המתכונים. היינו גם כשחילקו את הספרים וזה היה מאוד מרגש לראות את כולם ואת התוצר הסופי".
# # #
עמותת עמך – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה ובדור השני, הוקמה בשנת 1987 על ידי ניצולי שואה ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, על מנת להעניק טיפול נפשי, תמיכתי וחברתי לניצולי שואה ובני משפחותיהם. עמך מציעה ייעוץ וטיפול לאנשים ממגוון אוכלוסיות ובכל הגילאים, אשר מתמודדים עם מצוקות וקשיים נפשיים, טראומות, משברים ומעברי חיים. לצד זה מקיימים במקום אירועי תרבות, הרצאות, סדנאות וטיולים.
"במועדון יש כ־140 חברים בגילאי 90־95. יש אנשים שמגיעים מידי יום ואחרים מגיעים לפעילויות ספציפיות", מציינת בן דוד גוטמן. "החברים במועדון הם ניצולי שואה או בני זוג של ניצולי שואה ובמועדון יש קבוצות פעילות שונות וכן יש קבוצת שיח יומית שבה משוחחים על דברים שנוגעים בחיי היום יום שלהם ולא רק בהקשר של השואה. משוחחים על בדידות, זקנה, אובדן, בעיות של הגוף וזה המקום לשתף ולשמוע. הבסיס של המקום הוא חי, פעיל ושמח. השואה נוכחת במקום, אבל יש הרבה דברים מסביב, דברים שמחים, כמו מסיבות, ריקודים, ימי הולדת, טיולים והרצאות, הרבה דברים שלא קשורים לשואה. כשהם רוצים הם מעלים את נושא השואה, בדרך כלל זה בחגים או אירועים".
איך היו התגובות כאשר חילקתם את הספרים?
"הם מאוד התרגשו כאשר הם קיבלו את הספרים. מבחינתם זה הזיכרון שהם משאירים מאחור ויש לא מעט חברים שביקשו יותר מספר אחד לתת לבני משפחה. לצערי יש כבר כמה חברים שמופיעים בספר אבל כבר נפטרו עד שהספר ייצא. יש במועדון מספר חברים שהוציאו ספרים אישיים, אבל פה זה משהו משותף, ספר של כל חברי המועדון".
"לקחתי חלק בשביל שתישאר מזכרת"
ישראל ולר פרסם בספר מתכון לפלפלים ממולאים בסגנון הונגרי
ישראל ולר בן ה-95 פרסם בספר מתכון של פלפל ממולא בסגנון הונגרי. "בתור ילדים אמא שלי הייתה קמה בבוקר לפני כולם ומכינה את הבגדים לילדים, כוס חלב או שוקו וכל יום ראשון הייתה מבשלת דייסה ואת הפלפלים הממולאים הייתה מכינה לשבת", נכתב לצד המתכון והתמונה של ישראל בספר.
ולר נולד בהונגריה ומלבד אחותו, כל המשפחה נספתה באושוויץ. "נולדו לי שתי אחיות תאומות אך אחת מהן נפטרה בלידה. אותי לקחו לעבוד במחנה ברגן-בלזן. את אחותי לקחו לניסויים של מנגלה. עשו עליה הרבה ניסויים ולמזלי היא ניצלה. לא ידעתי מה קורה איתה עד שיום אחד קיבלתי טלפון מאח של אמא שלי שאחותי הגיעה הביתה. הלכתי לקחת אותה ויצאנו לדרך לכיוון ישראל. במשך שנתיים היינו בדרכים, היינו בגרמניה, איטליה ובקפריסין עד שהגענו לישראל. הדרך הייתה לה לא פשוטה ואחותי הייתה מאוד חולה".
כשהגיע לארץ, גויס לפלמ"ח, התחתן ובמשך תקופה התגורר בראשון לציון. לאחר מות אשתו, עבר לרמת גן וב- 12 השנים האחרונות הוא מתגורר עם בת הזוג בפתח תקווה. "היה מאוד נחמד להשתתף בפרויקט של הספר, בדרך כלל אני לא מסוגל לספר הרבה דברים כי אני מאוד רגיש, אבל בספר החלטתי לקחת חלק בשביל שתישאר מזכרת".
המתכון של ישראל ולר
המצרכים:
10 פלפלים
חצי קילו אורז – כ-2 כוסות
חצי קילו בשר חזה או בקר טחון
בצל גדול
רסק עגבניות לרוטב
אבקת מרק עוף
פלפל שחור
רוט סויה
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל. מכניסים את האורז (לא מבושל או מבשלים כ-10 דקות) עם הבשר.
מערבבים עם הבצל ומתבלים – אבקת מרק עוף, פלפל שחור, סויה. ממלאים את הפלפלים בתערובת (לא ללחוץ).
מכינים רוטב מרסק עגבניות לפי הטעם ושופכים 2 ס"מ מעל הפלפלים. מבשלים 3/4 שעה על אש קטנה.
"ישר חשבתי על המתכון מבית אמא"
מינה ליבוביץ' פרסמה בספר מתכון לסלט ביצים ותפוחי אדמה מבית הוריה ברומניה
מינה ליבוביץ', ניצולת שואה ופעילה בעמך, פרסמה בספר מתכון של סלט ביצים ותפוחי אדמה לפסח. "מתכון זה נאכל אצלנו מבית סבתא וסבא ברומניה, מבית הורי ברומניה ואצלנו בארץ. אין חג פסח ללא סלט זה".
ליבוביץ' היא ילידת רומניה. אביה נלקח למחנות עבודה ואמה שהייתה בהריון עם תאומים, נשארה עם שני ילדים קטנים לבד. "בשנת 1941, התקבלה הוראה שכולם מגורשים, קטנים וגדולים כאחד", מספרת מינה, "ותוך שעה התבקשו להגיע למרכז העיר דראבן, שם אימי גם ילדה את התאומים. לא אמרו לאן לוקחים ולכמה זמן והתחילו להצעיד אותנו יומם ולילה ומי שיצא מהשורה ירו בו. בתחילה היינו מיועדים להישלח לפולין, אך המלכה והשלטון הרומני התנגדו והוחלט להעביר אותנו לטרנסניסטריה שבאוקראינה".
כעבור חודש בדרכים, הם היו צריכים לחצות את הנהר ולעבור לעבר העיר מוגילב. "העלו אותנו על משטחי עץ ושלחו אותנו לצד השני, מי שנפל למים נסחף ומי שהצליח עבר למוגילב", היא מספרת.
את מינה ומשפחתה ועוד כ-100 איש שמו בבית כנסת נטוש. "דודה שלי עשתה סיבוב בעיר והצליחה למצוא בית עזוב, עברנו לגור שם והמצב היה גרוע, לא היה אוכל ותרופות, התאומים נפטרו ואיתם עוד קרובי משפחה ומקבוצה של עשרה אנשים נשארנו ארבעה". במוגילב הם היו עד שנת 1944 ובשחרור חזרו לרומניה. אחרי חצי שנה האב חזר ממחנות העבודה ובשנת 1951 עלתה המשפחה לישראל. הם הגיעו לחיפה, שם העלו אותם למשאיות והסיעו אותם למעברה בקריית שמונה. בשנת 1954 לאחר שהאב נפטר, עברה המשפחה להתגורר בגבעת שמואל. לאחר הנישואים עברה מינה לפתח תקווה. "במשך שנים לא דיברתי על השואה, זה לא היה נהוג לדבר אצלנו בבית וכשזה היה עולה ישר היה מתחיל בכי. לפני כ-15 שנה כשיצאתי לפנסיה, הצטרפתי למועדון עמך והתחלתי להיות פעילה במועדון. כשהוחלט להוציא את הספר, ישר חשבתי על המתכון מבית אמא. לכולנו יש מתכונים ומסורת וזה היה מאוד מרגש לראות את החוברת כשהיא יצאה. אני ממשיכה להגיע למועדון שהוא פינה חמה עבורי ועבור החברים".
המתכון של מינה ליבוביץ'
המצרכים:
1 ק"ג תפוחי אדמה מבושלים ללא קליפה.
5-6 ביצים מבושלות קשות.
1 בצל קצוץ דק לבן או אדום.
כפית מלח.
כפית מיונית
כפית פלפל שחור
מספר כפיות שומן "שמאלץ" או שמן רגיל. את ה"שמאלץ" מכינים מעור העוף קצוץ מטוגן עם בצל.
אופן ההכנה: מערבבים יחד את כל החומרים, מעבירים לפיירקס יפה ולמקרר.
