סופר אמא

המחנכת של אבישי החליטה להישאר בקשר עם כל התלמידים שלה, להמשיך לדאוג להם לסדר יום, ולא משנה אם ישלמו לה על העבודה או לא

סגר? לא יוצאים מהבית? בואו ננצל את התקופה הזו ונעשה מלא דברים מגניבים שבימים רגילים אין לנו זמן אליהם

אם יש דבר אחד שמוציא אותי מדעתי, זה חוסר וודאות. מצידי תגידו לי שבעוד שבועיים אמות, אין לי בעיה, לפחות אני יודעת מתי זה יקרה

הגיע הזמן שמישהו יגיד מילה על המנהג הזה של משלוחי המנות ואיך ולמה הוא הפך בחלק מהמקומות למנהג שמעורר כל כך הרבה קונוטציות שליליות

את המפגש הזה לא אשכח: הוא לגם מהקפה שעמד לפניו בלגימות קטנות ומעצבנות. אני שיחקתי עם הידיים שלי בעצבנות, כאילו שאם אתפוס את האצבעות שלי חזק זה ימנע ממני לתפוס את הצוואר שלו ולחנוק אותו

מסתבר שהילדים שלנו הם גם המורים שלנו, צריך רק לרצות ללמוד. קבלו ארבע דוגמאות לשיעורים לחיים שקיבלתי מאבישי

עשרות ספרים נהדרים יוצאים לקראת החג והרשתות נערכות במבצעים מיוחדים. קבלו רשימת המלצות על ספרים מופלאים שלא כדאי לפספס.

זו לא פעם ראשונה שאני מגלה כמה אנשים מטנפים על אחרים בקבוצות סגורות, בכל פעם שפונים למנהלי הקבוצה עם המידע שזלג החוצה, מה שהכי מטריד אותם זה לא הרוע

בניגוד להשפלות שעברתי בתחילת דרכי, אני כבר סופרת מוכרת. אז למה ימי החתימות הם עדיין הפחד הכי גדול שלי?

מתקופת בית הספר אני זוכרת בעיקר כעס. אבל היום פתאום הבנתי שאני חייבת לשחרר ולסלוח למערכת שלא חיבקה אותי ולא ניסתה להבין מה עובר עלי

סופרגול זו אחת התופעות האיומות שנחתו עליי כאמא. והפסטיגל? אחרי שנים שאבישי לא התעניין באירוע הזה, השנה זה הגיע. בקרוב תקראו כאן את החוויות

וכמוהו יש עוד רבים כאלה, מעברי חצייה שפעם חונה בהם אישה ש"רק" מחכה לילד שלה, ופעם רכב ש"רק" פורק סחורה. כדאי שנתעורר לפני שיקרה אסון

אבישי לא יכול להתמודד עם הגעה מוקדמת והמתנה ארוכה להופעה. אז בזאפה עזרו לנו וכתבתי על זה סטטוס. ולאלו שכתבו את התגובות המכוערות אני רוצה לומר: לא, זה לא בגלל שאני מפורסמת

הייתי בטוחה שאני חייבת להיות מישהי אחרת ממי שאני באמת, רוב הזמן ניסיתי להרשים ביכולות שלא היו לי. וכך נפלה עליי יום אחד אותה משימת ציור לא פשוטה

אלפיים איש צחקו על אותה אחת ששאלה מי קבע ששתיים כפול אפס זה אפס, ונתנה כדוגמה שני תפוחים על השולחן. אני רוצה להודיע לה: את בחברה טובה

תלמדו, תבקרו, תעירו, תאירו, תחדדו, תספרו, תחזקו, תכוונו, תנו כלים להתמודדות, תביעו את דעתכם. אבל זהו

את מולו וצגאי אתם מכירים? לפני מספר חודשים המלצתי על ספר הרפתקאות לילדים. הודעה אישית שקיבלתי מאישה שלא הכרתי הדהימה אותי

יש אנשים שיודעים לבקש סליחה ויש כאלו שלא, יש כאלה שזורקים לאוויר מין סליחה כללית כזו ויש כאלו שמתכוונים לזה. ואני? קבלו את רשימת הסליחות שלי, וגם תובנה אחת שקשורה לילדות שלי