סופר אמא

נהוג לחשוב שאוטיסטים אינם רגישים לסביבה. אני רוצה לספר לכם על הודעה שחיזקה אצלי את הרצון לספר לעולם איזה דברים הם לא יודעים על הנפש האוטיסטית

לרוב ההודעה מתחילה בהתנצלות. הם לא רוצים לחפור לי ולא רוצים להבהיל אותי, אבל הם קוראים כל מה שאני כותבת בטורים ובפייסבוק על הבן שלי ורוצים לשוחח איתי על מה שעובר עליהם כי ממש לאחרונה הם קיבלו אבחון וגילו שהבן או הבת שלהם נמצאים על הרצף האוטיסטי והם מאוד עצובים ולא יודעים מה לעשות ומאיפה […]

הורים רבים, במיוחד כאלו שחוו בעצמם את ימי הזיכרון בבית ספר כחוויה טראומתית, לא שולחים את ילדיהם לבית הספר ומעדיפים ללמד אותם בעצמם על הנושא

האישה שהרגיזה אותי פעמיים לפני פסח: ביקשתי ממנה להסיר את מספר הטלפון שלי מהרשימה שלה, הסברתי לה שאני יודעת שהקיץ מתקרב, שאם צברתי בחורף שומן או לא זה ענייני האישי. אמרתי לה שבליל הסדר אני אחליט מה לאכול

ילדותו של יהודה פוליקר, פינות עבודה מעוררות השראה ומשחק קלפים: שש המלצות למתנות מיוחדות לפסח

כבר כילדה הייתי מעורבת פוליטית. במהלך השנים הדעות הפוליטיות שלי השתנו מקצה לקצה. מה שעוד השתנה, הוא שכיום אי אפשר להתווכח, אי אפשר לנסות לשכנע. הנושא הפוליטי מאוד טעון

אני בהחלט יכולה להבין את ההתנגדות של ההורים. זה לא נעים לשמוע שהגננת חושדת שמשהו לא תקין בהתפתחות של הילד שלנו. אבל כדאי להקשיב. מניסיון

מההצגה הקלאסית ועד בחירת המשלבת של אבישי: כל האירועים שלימדו אותי מה זה חינוך ילדים ואיזה משקל יש להשפעות חיצוניות

זה היה האירוע המפחיד בחיי. כזה שעדיין גורם לפחד משתק כשאני מספרת עליו. זה היה אירוע שאבישי ואני התמודדנו איתו בזכות מוזיקה

את הרב יוסי מונק, מייסד עמותת עת לעשות, הכרתי במהלך פגישות עם הורים שמגדלים ילדים במצבים לא רגילים, אחרי שנודע לנו שבננו נמצא על הרצף האוטיסטי. סיפור מיוחד על אדם מיוחד

השבוע מלאו ארבע שנים לרגע בו עזבתי מקום עבודה מסודר ומתגמל ויצאתי לדרך עצמאית מוצלחת בניגוד לכל הנבואות השחורות של הרבה אנשים סביבי

כזאת אני: בראש השנה מזמינה כרטיסים למופעי חנוכה, בחנוכה דואגת לפסח, ובפסח לחופש הגדול. ואל תשאלו כמה זמן מראש אני מזמינה כרטיסי טיסה ומלון לחופשה בחו"ל

שמתי לב שהרבה מאוד אנשים לא יודעים לקבל מחמאות כמו שצריך, להרבה אנשים לא נעים לספר על דברים טובים שהם עושים. אז יש לי כמה דברים לספר להם. מניסיון אישי

הגוף צרח עלי שהוא רוצה חופש, והבנתי שחופשה בחו"ל לא אפשרית. אז החלטנו לנסוע לכמה ימים לחיפה ולהרגיש ולהתנהג כמו תיירים בטיול עירוני מעבר לים. ויש גם גילוי נאות בסוף הכתבה

לא הבנתי למה הטלפון שלי מפוצץ מהודעות. עד שראיתי שמישהו לקח תמונה של אבישי מלפני שנתיים וחצי, תיאר תאונת אופניים שלו כאילו התרחשה עכשיו, והגזים בתיאורים

אני הייתי תלמידה בינונית ומטה. כשהפכתי לאמא, קרה לי משהו מוזר. במקום להתבגר, חזרתי להיות ילדה קטנה

מה קרה כשהעולם החדש נכנס אל חייו של הבן שלי, ואיך אני מתמודדת עם זה

כשהייתי בכיתה ג', אני ועוד ילד מהכיתה הושפלנו במסיבת יום הולדת ששנינו הגענו אליה רעבים, כל אחד מסיבה אחרת. לפני כמה שבועות, נפגשנו במקרה ושוחחנו על מה שהיה אז. מסתבר שיש דברים שלא ידעתי