סופר אמא

אלו היו ימים קשים, ימים בהם המשקל שלי דיכא אותי במיוחד, רגע לפני צילומים וימי חתימות. ואז באה נטע ברזילי וסידרה לי את החיים. מעכשיו היא המודל שלי

טור תודה למנהל בית הספר יד לבנים, ליועצת, למחנכת ולשאר הצוות רגע לפני שכבר לא אוכל לשתף את כולם במה שקורה בחייו של אבישי

קשה לי לשכנע שהספר החדש שלי הוא לא על חמותי. אז לכל מי שחושב כך כדאי לקרוא כאן את מה שיש לי לספר. במילה אחת: זכיתי

האסימון נפל לי כשאבישי אמר: "הצעתי לה את הכסף שלי כי אני לא צריך אותו". ידעתי שאני צריכה לעשות משהו בנדון

חמי, אהרון, אחרי התלאות שעבר, מעריך באופן שונה לגמרי את יום העצמאות ואוהב את המדינה בכל ליבו. אני אוהבת להיות בסביבתו ביום העצמאות ולספוג זאת

כשאבישי נולד לא יכולתי עוד לשאת את זוועות השואה ואת המחשבות מה היה לו חיינו באותם ימים אפלים. הפסקתי לקרוא ולראות סרטים בנושא

אני יודעת שעבר חודש, אבל רק עכשיו אני מרגישה צורך לכתוב על זה, על מה שעומד מאחורי היום הזה ועל הקשר לכך שפעם היה לנו כאן את יום האם

לפחות לפי החברות שלי, אצל אלו שלא אוהבים חגים, פסח נחשב לשנוא מכולם. אז ביררתי למה, וגיבשתי צרור עצות לחג יותר רגוע ומהנה

המתנה המושלמת לפסח. המלצות על חמישה ספרים שיעשו את החג לכם או למי שיקבל אותם מכם

בשבוע הבא תתחיל חופשת הפסח לילדים. ריכזתי עבורכם המלצות להצגות ואירועים מעניינים שיעזרו לכם להעביר את החג בכיף:

לחלק מהאוטיסטים יש קיבעונות קשים בתחום האכילה, לכן םפסח הוא חג בעייתי מאוד עבורם

הרבה פעמים בפורים, הורים שוכחים מה זה להיות ילד. שוכחים את ההתרגשות. החיים הפכו אותם לרציניים, לציניים

ממוטטת נפשית ובוכה, החלטתי לפני כמה שנים שיותר לא אקרא ספרים שעוסקים באוטיזם. עד שהגיע הספר ששינה הכל, "ילד קוביות", שכתב אבא לילד אוטיסט

במקרה, ממש במקרה, צפיתי בתוכנית בוקר. וממש במקרה, התראיינה אישה שהסבירה מה היא לא מוכנה לעשות בשביל הנכדים שלה

עתליה לא הייתה סתם "הספרית שלי". היא הייתה חברה טובה. אני לא יודעת אם היא בכלל הבינה עד כמה היא הייתה משמעותית בחיי. אני לא מצליחה להבין איך חיים בעולם שבו היא לא נמצאת יותר

"כמה ימים לאחר הפסקת ההיריון היקר הזה, מצאתי עצמי נוסעת ברכב, לא מאמינה שאני צריכה להתחיל הכל מחדש.אבל אז קרה לי משהו מדהים". מאירה ברנע גולדברג מארחת את גינת רוגל ואת סיפורה יוצא הדופן

יש אמהות שאמרו לי שהן היו מעדיפות להיות אמהות לילדים בעלי נכות בולטת לעין, כי אז מבינים מיד את הקושי ולא מעיזים לשאול שאלות מיותרות, ואילו אצל אוטיסטים לרוב אין לכך ביטוי חיצוני

קשה לי. באמת שאני לא מסוגלת להתמודד עם כל כך הרבה שינויים טכנולוגים בחיי. אני משתדלת, אבל בכל מקרה יש דבר אחד שלעולם לא יהיה דיגיטלי אצלי