עד השבוע היה במרכז העיר הכל: מדרכות, עציצים, עמודי חשמל, חנויות , בנקים, מוניות, דואר, בית משפט, סוחרים ויו"ר התאחדות סוחרי מרכז העיר. אבל השבוע כבה אחד הפנסים המרכזיים של חובבי ציון, ההגנה, מוהליבר וחיים עוזר: ראובן זמיר, יו"ר הסוחרים הנצחי של מרכז העיר והאושיה הציבורית הכי צבעונית בעיר הלך לעולמו. בסביבתו היו תמיד שמחה וצחוקים וסוחרי חיים עוזר וסביבותיה אומרים שהיתמות כבר מורגשת.
את דרכו בעיר החל היו"ר כאומן צילום וכמעט אין בעיר גימלאי שזמיר לא צילם את בר המצווה או החתונה שלו, אלא שעיקר תהילתו והילתו באו בזכות פעילותו הציבורית המיוחדת, המקורית והיצירתית. זמיר לא היה פוליטיקאי במובן הקלאסי של המילה: לא איש של מדנים, מריבות ומרפקים, אלא היה יותר איש ציבור שראה את עצמו כשליח על גבול המשיחיות.
סדר יומו של יו"ר הסוחרים היה מתחיל מעט לפני הבוקר בסיור יסודי בחיים עוזר, בואכה ההגנה וחובבי ציון, ובאיסוף עקבי של טענות ותלונות של הסוחרים כלפי העירייה. בכיסו היו באופן קבוע טונות של פתקים ועליהם רשומות טרוניות שיש להציג מידי יום רק בפני ראש העיר. לזמיר הייתה קהילת מעריצים וחסידים שראו בו סוג של מוכתר רב כוח ועוצמה. אומנם, לא פעם ולא פעמיים דיברו הסוחרים על ביצוע סוג של מהפכת חצר כנגדו, דהיינו להחליפו בסוסי ייצוג צעירים, אבל עובדה היא שהם באו והלכו והוא נותר כמו היה ספינקס הסוחרים של המושבה.
ראשי העיר לדורותיהם נתנו לו כבוד רב. הוא היה יוצא ובא בלשכותיהם בקביעות כשמשימתו היא אחת: להיטיב עם צאן מרעיתו: הסוחרים, ובדרך גם לעשות טוב לקונים ותושבים. ועל כך הוא ראוי לקידה עמוקה.
בצד אלו היה זמיר לאייקון אופנה גברית. לפעמים צעקנית אבל תמיד מהודרת ומתוך כבוד למעמדו הרם: היו"ר. וגם על כך ההיסטוריה תזכור אותו לטובה.
ומשהו אישי: הערצתי אותו ואת תחושת השליחות האמיתית שלו!! הערצתי בעיקר את העובדה שבפוליטיקה שלו היה סוג של תמימות: הוא האמין בכל ליבו שרק הוא והסוחרים קובעים מי יהיה ראש העיר. הכל זוכרים את סיסמתו: מי שלא ישב עם זמיר, לעולם לא יהיה ראש העיר. וכנראה היה בזה משהו.
השבוע הלך לעולמו עזרא פרג', עוד אייקון צילום ענק. האם הלכו לעולמם באותו שבוע כי לא יכלו להישאר זה בלעדי זה?. אולי, אבל בכל אופן – ביחד הם שתי תמונות שראוי שייכנסו לאלבום הנצח של העיר. יהי זכרם ברוך.
פעל רבות למען מרכז העיר
ראובן זמיר הלך השבוע לעולמו בגיל 82
ראובן זמיר, מי שהיה בעברו יו"ר ועד סוחרי מרכז העיר ודמות מוכרת בעיר, הלך השבוע לעולמו בגיל 82. זמיר, שהיה ממקימי אולפני פוקס בעיר, אולפנים שעסקו ועדיין עוסקים בתחום הצילום, הרבה לעשות למען קידום ושיפור מרכז העיר ומצב הסוחרים. לא פעם הוביל סיורים עם אישי ציבור במרכז העיר על מנת לקדם את המרכז ולעזור לבעלי העסקים במקום.
אחיו, שאול זמיר, סיפר השבוע: "בשלוש השנים האחרונות הוא חלה, ובשלושת החודשים האחרונים מצבו החמיר. רק לאחרונה נולדה לו נכדה שנייה. יש לו גם שלושה ילדים. במשך הרבה שנים הוא עוסק בתחום הצילום ופעל רבות למען מרכז העיר פתח תקוה, ובמרוצת השנים הכירו אותו אנשים רבים".
הוא הובא למנוחות ביום ראשון בבית העלמין סגולה בפתח תקוה. המשפחה יושבת שבעה ברחוב ריינס שבשכונת כפר אברהם.
טל סרוסי
