מתחם הבית

שאלה אחת בשבוע, והפעם: האם חקירות נתניהו יסתיימו בכתב אישום?

מייל אנונימי שקיבלתי השבוע נפתח המילים הבאות: "שקעתי בבור ואין מושיע"

ממוטטת נפשית ובוכה, החלטתי לפני כמה שנים שיותר לא אקרא ספרים שעוסקים באוטיזם. עד שהגיע הספר ששינה הכל, "ילד קוביות", שכתב אבא לילד אוטיסט

היא מורה ומטפלת בפסיכודרמה, אבל אצל נטעיה גמרסני-פיגובט אין דרמות במטבח. היא מומחית לחריימה ולא מכניסה למקרר כבש או דגים מלוחים

במקרה, ממש במקרה, צפיתי בתוכנית בוקר. וממש במקרה, התראיינה אישה שהסבירה מה היא לא מוכנה לעשות בשביל הנכדים שלה

את הטור הזה כתבתי בשבת כשאני די נסער. בגלל האייטולות מחרחרי המלחמה

שאלה אחת בשבוע, והפעם: האם הנוכחות האיראנית בסוריה תוביל לדעתכם למלחמה?

ברולו בר חוגג 12 שנים וזה זמן מצוין לבדוק מה חדש במקום

אז עשינו כבוד גדול לרופאים המיתולוגיים של המעברה, אבל לא נשכח גם את האחים נאג'י ויוסף ואת הרוקח דאוד

שאלה אחת בשבוע, והפעם: איך צריכה ישראל לנהוג בעקבות החוק הפולני?

עתליה לא הייתה סתם "הספרית שלי". היא הייתה חברה טובה. אני לא יודעת אם היא בכלל הבינה עד כמה היא הייתה משמעותית בחיי. אני לא מצליחה להבין איך חיים בעולם שבו היא לא נמצאת יותר

שאלה אחת בשבוע, והפעם: האם אתם מתביישים בהחלטה לגרש את מבקשי המקלט?

הרבה עשבים ופירות מוזרים אכלנו בימי המעברה. הצדעה לאבות המזון של אז

"כמה ימים לאחר הפסקת ההיריון היקר הזה, מצאתי עצמי נוסעת ברכב, לא מאמינה שאני צריכה להתחיל הכל מחדש.אבל אז קרה לי משהו מדהים". מאירה ברנע גולדברג מארחת את גינת רוגל ואת סיפורה יוצא הדופן

רגע לפני ט"ו בשבט: ספיישל העצים המיתולוגיים הגדול של פתח תקוה

שאלה אחת בשבוע, והפעם: האם אתם חושבים שהעיר מספיק ירוקה?

יש אמהות שאמרו לי שהן היו מעדיפות להיות אמהות לילדים בעלי נכות בולטת לעין, כי אז מבינים מיד את הקושי ולא מעיזים לשאול שאלות מיותרות, ואילו אצל אוטיסטים לרוב אין לכך ביטוי חיצוני

הידעתם שבשבוע שעבר היה יום הרופא? הזדמנות טובה להודות לרופאי העבר ולרופאי ההווה