לפני כשבועיים החל ד"ר ליאור פז לעבוד במרפאת 'מרכז רום' של קופת חולים כללית בשכונת אם המושבות. ד"ר פז, בן 39, נשוי ואב לשניים, נולד בישראל, למד רפואה בבודפשט בהונגריה והתמחה בנורבגיה. ולמה דווקא נורבגיה? משום שבמהלך הלימודים הכיר את אהבת חייו, סטודנטית נורבגית, ויחד החליטו לעבור לנורבגיה. "בסוף הלימודים, מתוך רצון להרפתקנות שלי והעובדה שהיינו מאוהבים, החלטנו לחזור ביחד לנורבגיה, במטרה להתמחות ברפואה", הוא מספר. "קיבלנו משרה במחלקה פנימית בכפר קטן בצפון נורבגיה, במקום שהשמש לא שוקעת בקיץ וכמעט ולא זורחת בחורף, עם מינוס 30 מעלות. היינו שם כשנה וזו היתה חוויה מאוד גדולה".
כעבור שנה עברו למרכז נורבגיה לאוסלו, שם התגוררו במשך כשש שנים. "נולדה לנו ילדה ומבחינתי, הגעגועים לארץ, למשפחה, לאוכל ולמה שיש כאן, גברו והחלטנו לעשות עליה", הוא מספר. בשלב הזה, אחרי שלוש שנים ברפואת ילדים בנורבגיה, עשה ד"ר פז השלמה בחטיבת הילדים בבית החולים וולפסון, ולקח חלק בפרויקט הצל ליבו של ילד, אשר מסייע ומנתח ילדים מארצות העולים השלישי. "אחרי שסיימתי את ההתמחות רציתי לעבוד בקופת חולים כללית וביחד חשבנו איפה המקום הכי נכון לי לעבוד", הוא מספר. "רציתי לעבוד בשכונה צעירה עם ילדים, עם אוכלוסייה שהיא נעימה ושאפשר לצמוח איתה והגעתי למרכז רום באם המושבות. נראה לי שאוכל לתרום הרבה לשכונה והיא תוכל לתרום לי והצטרפתי למרפאה".
עוד הוא מספר: "מדובר באוכלוסייה מאוד אינטליגנטית, שיודעת מה היא רוצה ומבחינתנו הרופאים, זו הזדמנות טובה ליצור שיח משותף. התחושה שלי שבין רופא הילדים לבין ההורים, יש שותפות ואחריות לילד. בטח היום, כשאנחנו מבינים שבעצם הילד הוא מכלול. ופה מדובר לא רק פיזית, אלא גם בריאות נפשית של הילד. אנחנו רוצים שלילדים לא יהיה רק חום וכאבי אוזניים, אלא גם שיאכלו בריא, יעשו ספורט, ילכו לגן שמתאים להם ויתפקדו בתא המשפחתי שלהם ויחיו חיים בריאים, לא רק פיזיים, אלא גם אינטלקטואלים ורוחניים. מרבית הפעמים שהילד מבקר במרפאה, יש לנו איתו רק דקות ובזמן הזה, אין לנו זמן להכיר אותו ולכן אנחנו אומרים להורים, שהם נמצאים עם הילד כל הזמן, שהם לא חייבים לרוץ אלינו אם יש לילד חום, אבל אם יש משהו חריג, הם צריכים לבוא. התפקיד שלנו להיות שומרי הסף ולהקשיב להורים ו לבחון את הדברים לעומק".
יש סיכוי שתחזרו לנורבגיה?
"לא נראה לי שזה יקרה בחמש השנים הקרובות בטוח. אשתי עובדת במחלקה האונקולוגית בשיבא ויש לה עוד כמה שנים לסיים ואני התחלתי לעבוד במרפאה והיא צריכה רופא ילדים לתקופה ארוכה ולכן התוכנית שלנו היא להישאר בארץ, בטח בשנים הקרובות. אנחנו מבקרים בנורבגיה פעמיים בשנה וכמובן יש לנו את הפרספקטיבה של רפואת ילדים בנורבגיה, מול רפואת ילדים בארץ וזה פותח לך את הראש ונותן לך המון".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
