אבל כבד: הלך לעולמו בגיל 88 גדליה איילין אוריה, יקיר העיר פתח תקוה לשנת 2019, איש חינוך ואסיר ציון. "אבא הלך לישון ולא קם", מספר בנו דניאל פעיל חברתי מוכר בעיר. "אבא לא היה אדם חולה, הוא אושפז כמה ימים לפני כן בבית החולים בגלל בעיות קטנות, לא היה מחובר למכשירים ודיבר וצחק עם כולם. היינו משוכנעים שהוא ייצא הביתה כעבור מספר ימים, אבל הוא הלך לישון ולא קם, מוות בנשיקה. הוא נפטר בשיבה טובה ובאיזשהו מקום, למרות הכאב, זה מקל, שהוא לא סבל כלל. כולנו הופתענו מהמוות שלו, כי הוא היה איש חזק מאוד ועבר את כל התלאות בכלא באתיופיה".
מה הוא אמר לכם בבית החולים?
"הוא ביקש שנמשיך את המורשת שלו ואת מה שהוא עשה. להמשיך את המלחמה האין סופית של להעלות את כל יהודי אתיופיה לארץ ולשלבם בצורה טובה ונכונה. היינו בטוחים שהוא ישתחרר וימשיך את כל העשייה שלו שהייתה נר לרגליו. המוות שלו כואב ולא קל, אבל צריך להמשיך הלאה".
קיראו גם:
זה היה אחד הרגעים המרגשים בחייהם: תנו כבוד ליקירי העיר פתח תקוה
דניאל אוריה צילום פרטי
אוריה ז"ל נולד בגונדר שבאתיופיה ועלה לארץ בשנת 1984. במשפחה מספרים שכבר מגיל צעיר סומן על ידי הסוכנות היהודית כמי שיכול להנהיג את הקהילה במסעה לישראל, ולעזור למוסדות המיישבים בארגון המסע. כאשר היה צעיר נשלח לארץ יחד עם עוד 11 בני גילו. כשחזר לאתיופיה פתח וניהל אוריה בית ספר ומרפאות לטובת הקהילה. ב-1976 נעצר ונכלא עקב פעילותו הציונית. הוא כמעט הוצא להורג, ושוחרר רק בהתערבות ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. במהלך השנים שימש כשליח הקהילה למדינות צפון אמריקה וגייס עבורה תרומות. במשרתו הקבועה כעובד סוציאלי חינוכי באגף הרווחה של עיריית פתח תקוה שימש כתובת לעולים שהגיעו לעיר, כ-12 אלף במספר, וגם לכאלו שהתיישבו במקומות אחרים.
גדליה ז"ל השאיר אחריו את אשתו חנה, חמישה ילדים ושבעה נכדים.
יהי זכרו ברוך.
מערכת מלאבס משתתפת בצער המשפחה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
